גלו לי סוד שמן, אינטימי

1. בזמנים קשים פונים ליצרים בסיסיים, הולכים על בטוח, לא לוקחים סיכון, לא מתחכמים, מאבדים עידון יותר מבדרך כלל. הקמפיין האינטרנטי החדש של פוקס עם בר רפאלי כמשל.

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

הפלאש מתמקד בפניה המרוטשים של בר ויורד מטה אל החזה. “רוצים לראות עוד, כנסו לצפייה אינטימית”, ממתיקה פוקס כאחרונת הטוקבקיסטים.

במיני סייט אפשר “לטייל” עם העכבר על עורה של הדוגמנית, פיקסל אחרי פיקסל. הממשק של המיני סייט זוועתי, גלריית תמונות על תמונה, תחלופת תמונות ללא שליטה ועוד בעיות תצוגה. אבל מה זה משנה, ההקלקות בוודאי בטירוף. זו פרסומת הפורנו-רך הראשונה מאז קמפיין הפטמות הזקורות של בסט ביי. בסיסי, כבר אמרנו.

בצרפת עלתה יוזמה לקדם חקיקה נגד ביטויים ויזואלים שתורמים לדימוי גוף שלילי, בין השאר מציעים שם לחייב מגזינים להצהיר שהתמונות המתפרסמות עברו ריטוש. כתבת הניו יורק טיימס קוראת למוציאים לאור לתת קרדיט למרטשים בתמונות או לפחות להוציא גיליון אחד שלם ללא תמונות מרוטשות. זה יכול להיות שינוי מרענן, אבל מי יקנה. המציאות כופה עצמה עליך ברחוב כל יום וזה לא תמיד מחזה יפה. אדובי לא צריכה לחשוש מירידה בהכנסות פוטושופ בקרוב, כנראה.

2. תקופה קשה של צמצומים, קיצוצים ופיטורים, אך יש מי שמרוויח לא רע מהכאוס, במיוחד אם הוא עוסק באותם צרכים בסיסיים עליהם דיברנו. השבוע קראתי ב”כלכליסט” על סאם לוי, כהן הניו אייג’ החדש של שרי אריסון וממציא שיטת “אהבה רבה”. אותו לוי, מעשן שרשרת (אך יכול להפסיק “מתי שירצה”) ביקש מכתבת כלכליסט לספר לו “סוד שמן, אינטימי“, הוא קיבל את השם “אהבה רבה” באמצעות תקשור (הקריאטיב בעולם הבא לא משהו) ומאמין שכל אדם יכול לעבור מסע רוחני לגילוי האני, בלה בלה בלה. בקיצור,טייפ קאסט מושלם לתפקיד גורו-קואצ’ר בקומדיה בתקציב נמוך. נמוך? 500 שקלים תשלמו עבור טיפול של הדוד סאם, אבל לשרי זה בוודאי עולה יותר.

3. וזה עוד כלום. עוד ב”כלכליסט” קראתי על יזם ופרופ’ ישראלים שמפעילים מתל אביב חברה המנהלת רשת אתרי פורנו מהגדולות ומגלגלת 150 מיליון דולרים בשנה. ואפילו הכל חוקי. על פי הכתבה, המשכורות גבוהות, החברה הישגית ומפעילה 40 אתרים מצליחים, בהם כאלה שמזמינים נשים להופיע מול מצלמת רשת ולמלא אחר הוראותיהם של גולשים תמורת תשלום. זה בהחלט ממלא את הלב בקצת גאווה ציונית. או שלא.

4. מחקר חדש של קבוצת נילסן (pdf) מגלה כמה פרטים מעניינים על האופן חסר התקדים בה התופעה המכונה מדיה חברתית משנה את אופי השימוש באינטרנט. כבר היום, פעילות ברשתות חברתיות ובלוגים פופולרית יותר מאימייל, על פי המחקר . לא פחות מעניינת היא העובדה שרשתות חברתיות הן משחק למבוגרים. טווח הגילאים הצומח ביותר בפייסבוק הוא של בני 35-49.

מחברי המחקר מתייחסים לפער העצום בין פופולריות הרשתות החברתיות להכנסות המועטות יחסית מהן ומצביעים על סתירה מעניינת בין המקום בו אנחנו לכאורה מנהלים יחסים גלויים ואמיתיים עם חברים בין פרסום, אשר רוב הנשאלים מזהים אותו עם המילה “זיוף”. הם חושבים שפרסום אמיתי יותר, קרוב יותר לחיי החברים ומספק ערך מוסף, עשוי להצליח. אז הריטוש שולטטט היום, אבל בעתיד הלא רחוק, הפרסום יצטרך לגלות יותר מקצת זיקה לחיים האמיתיים. שלא לומר ריאליטי.

5. אל תקראו להם חברים. מספר דאנבר המפורסם קובע שכמות הקשרים הריאלית לאדם ברשת חברתית הוא בערך 150. אך סוציולוג הבית של פייסבוק (מי אמר שאין מה לעשות עם תואר ראשון בסוציולוגיה?) אומר בראיון לאקונומיסט שלא רק שהרשתות החברתיות לא הרחיבו את כמות הקשרים האמיתיים שלנו, גם בהם אנחנו מנהלים קשרים קרובים עם מספר מאוד קטן של משתמשים.

זה אולי לא כל כך מפתיע, יודע מי שמצא עצמו בוהה מול תמונות משפחתיות של “חברים” בפייסבוק אותם לא פגש מימיו, אך מאחר והשותקים הם הרוב הדומם בפייסבוק, מסקנה אפשרית היא שרשתות חברתיות נועדו לא לנטוורקינג אלא לשידור חד כיווני של חיינו כאשר רוב “החברים” (אולי פשוט נקרא להם “האחרים”) הם קהל דומם בהצגה שלנו.

6. אי אפשר בלי כמה מילים על הפייסבוק החדש. אז כן, כן ושוב כן. הממשק לא חף מבעיות, כמובן, אבל פייסבוק זיהתה כבר בשדרוג הקודם את ה-lifestream כליבת העניין של הגולשים באתר ובשדרוג הנוכחי היא שיפרה את חוויית השימוש בפיד, הוסיפה לו עדכונים בזמן אמת וסיפקה מסננים נוספים להפיק ממנו יותר. כתוצאה מכך, נדמה לי שהחברים יצפו בתכנים רבים יותר, יפרסמו יותר והאינטראקציה שלהם עם האתר תגדל. >