Comments on: על עיתונים עבים ואינטרנטים קצרים

By: חורים ברשת » ארכיון » בורסת החיזוי של Nimanix

חורים ברשת » ארכיון » בורסת החיזוי של Nimanix — Mon, 02 Jul 2007 09:45:32 +0000

[...] כתבתי בעבר על ההבדל בין ניהול תשומת לב – מה ראוי להתייחסותנו ועל מה נוותר לבין ניהול זמן – איך להתייחס – כמה זמן להקדיש לכל נושא ומהו סדר העדיפויות. [...]

By: seven

seven — Tue, 27 Mar 2007 08:20:41 +0000

אני קוראת כפייתית, שתיינית של מידע. קוראת ערמות של בלוגים, כתבות, מאמרים ואייטמים בנט, אבל לא מוותרת על עיתון הארץ בסופ”ש. נכון, החדשות הן של אתמול, במיוחד למי שנושם את הרשת, אבל החשיפה למאמרים וכתבות בנושאים כל כך מגוונים, תחת ידי עורך שאני די מכבדת היא מדהימה. ממוסיקה איכותית, לתרבות ואופנה ועד למוסף דה מרקר. זה מולטי אתר, שאפשר לקחת לים…, כשהלפ טופ רועד מפחד ומסרב להתפלש בחול…

By: יובל

יובל — Mon, 26 Mar 2007 22:28:03 +0000

אבל ‘קיצור’ התוכן בעיתונים זה בדיוק מה שעשו ב’סופשבוע’ של מעריב ואתה רואה מה קורה שם. העיתון הזה הוא בלתי קריא במידת היתר של הפופוליסטיות באיך שהוא כתוב ובמה שהוא מתעסק.
‘7 ימים’ בטח “יתעדכן” בקרוב ו’מוסף הארץ’ כבר עשה חצי מהמוסף קליל עוד יותר ממה שהוא היה בשנתיים האחרונות מאז שרוגל אלפר ערך אותו.

אני טוען אחרת. לא מעוניין בעיתוו קליל, מהיר ומקוצרר. מי שלא רוצה את זה (על כל החוויה, כולל האצבעות והפח מיחזור) שלא יקנה ולא יקרא. רק בבקשה בבקשה, שהעיתונים לא יהפכו להיות אינטרנט. השלב הבא שהם יהפכו להיות אינטרנט מהזן הנחות ביותר – הזן של וואלה.

By: חזי

חזי — Sun, 25 Mar 2007 22:33:32 +0000

יש סיבה פשוטה לכך שאנשים לא מוכנים לקרוא דברים ארוכים באינטרנט – כשכל העולם פרוש לפניך, למה לבזבז זמן על שטות אחת?

By: איציק א

איציק א — Sun, 25 Mar 2007 21:18:59 +0000

איך אפשר לקרוא תוכן ארוך באינטרנט? מצטער, אני חי את האינטרנט והמחשב יותר מדי שעות ביום ועדין, כשאני נתקל במאמר ארוך אני מדפיס ולוקח לקרוא במיטה.
אני לא רואה את עצמי קורא כתבה של 7 ימים באינטרנט. וכמו שגל אמר – זה בדוק וידוע.

By: גל

גל — Sun, 25 Mar 2007 17:20:55 +0000

זה לא נכון שברשת אין הגבלת מקום, אדר. אנשים לא יקראו יותר מ-1,000 מילים ברשת, לכל היותר, וזה בדוק.

By: אדר

אדר — Sun, 25 Mar 2007 08:05:52 +0000

זה לא שהפורמט המודפס מתאים יותר לכתבות ארוכות מאשר האינטרנט – להיפך. דווקא ברשת אין הגבלת מקום ולא משלמים תוספת על כמות הנייר. באינטרנט יש כתבות קצרות כי זה זול.

By: דרומי

דרומי — Sat, 24 Mar 2007 20:54:27 +0000

הנסיון המועט שלי, מהבלוג שלי, מראה אחרת. הרשומות שצוברות פופולריות הן הרשומות הארוכות והמושקעות.

נכון שהפופולריות הזו באה לאורך זמן – בהתחלה לא קוראים אותן הרבה, אבל הן אלו שזוכות לכניסות אורגניות וכו’. עם הזמן הן מככבות.

העניין הוא שלהביע דעה שטחית ב-100 מילים יש הרבה שיכולים. להביע דעה מנומקת ומנוסחת ב-1,500 מילה, על תחום ההתמחות הספציפי שלי, זה ליצור תוכן שלא קיים בשום מקום אחר ברשת העברית.

האם אפשר לתרגם את הנסיון הבלוגרי הזה לעיתונות? לא יודע.

(והתנצלות בפני עורכי 7 ימים – בקריאה מדוקדקת, דווקא גיליתי כתבה מאוד מעניינת, דחוסה היטב בין עלילות בר רפאלי להגיגי יאיר לפיד)

By: איציק א

איציק א — Sat, 24 Mar 2007 20:46:45 +0000

גם אני לא נגעתי בידיעות אחרונות שנח על השולחן, כמו גם העיתון המקומי (למעט הצצה ברכילות) ומגזין האינטרנט של דה-מרקר גם הוא ממתין לקריאה, וקורא ה-RSS שלי נעלב שהוא לא מקבל את היחס המגיע לו והמספרים המודגשים לצד שמות הבלוגים בו רק עולים ועולים… (וזו גם הסיבה למה אני מגיב כל כך מאוחר…)

מי אמר שכיום חסר תוכן באינטרנט?

By: גל

גל — Sat, 24 Mar 2007 09:07:41 +0000

דרומי, אם אתה מסתפק ב-30 קוראים, אז מאמרי דעה של 3,000 מילה זה בסדר גמור. אם תרצה לעניין יותר קוראים, תאלץ להתחשב בהם

By: דרומי

דרומי — Sat, 24 Mar 2007 08:16:54 +0000

ושכחתי להוסיף – כל זה לא קשור לערימת העיתונים של סוף השבוע הנוכחי, שנראית כאילו מישהו חיפש מספיק מילים לעטוף בהן כמה שיותר מודעות.
מאמר דעה של 3,000 מילה זה אחלה, בתנאי שלא לוקחים מאמר דעה של 300 מילה וחוזרים עליו עשר פעמים במילים שונות (או מחברים עשרה מאמרים של 300 מילה למאמר ארוך אחד ולא קשור, אה-לה העמודים הראשונים של מוסף השבת של ידיעות).

By: דרומי

דרומי — Sat, 24 Mar 2007 08:14:06 +0000

למה “כל אמצעי התקשורת חייבים להתחשב בעומס המידע ולהגיש למשתמשים את התוכן בפיסות קטנות ואכילות יותר”?

הבעיה שלי במשפט הזה, כמובן, היא עם המילה כל. אני חושב שהלחץ הזה על כולם ליישר קו הוא חסר טעם – הלחץ הזה קיים ממילא, מסיבות כלכליות. המשימה שלנו, כצרכנים (ולצורך זה, אני מתייחס לגל מור הבלוגר כאל צרכן עיתונות, ולא יצרן, לרגע) הוא להפעיל את היחס ההפוך כדי ליצור מגוון.

אני, בתור בלוגר שנוהג לכתוב רשומות ארוכות יחסית, יכול להעיד שהגישה שאומרת שכולם חייבים לכתוב בפורמט הקל ביותר לעיכול פשוט לא דרושה. נכון שמי שלא כותב רשומות של גג מאה מילים עם כותרות המכילות מילים מתחום פעילות המיטה זוכה לפחות כניסות – אבל הוא עדיין זוכה למספיק כניסות.

אז כן, אני לא עיתון שצריך למכור מודעות. אבל אני מאמין שבטווח הארוך, ואם ניהול נכון וחכם, יש מודלים כלכליים שיאפשרו קיום של שני סוגי העיתונים אחד לצד השני.