האם אלוהים משתמש במנוע חיפוש?*

*כותרת מצוינת לספר. הערה לגוגלבוט: תאנדקס חביבי, אל תתעצל

יהונתן קלינגר כותב באשר עידנית: “אנשי התוכן יוצקים תוכן לתוך הפלטפורמה הטכנולוגית שנוצרת על ידי אנשי הטכנולוגיה. התוכן היה נוצר בכל מקרה עקב המבנה של הטכנולוגיה, שלא אדישה לאידיאולוגיה – אבל גם לא צריכה אותה על מנת להתקדם…התוכן הוא משני לחלוטין ואינו מעצב כמעט את החברה, בניגוד לטכנולוגיה. התוכן אכן מפיח רוח, אבל הוא יוצק בכל מקרה לתוך אותן פלטפורמות:

… דווקא מכיוון הזלנגו ניתן לראות עידוד כשחושבים על זה. תחשבו על השפה המתמטית של לייבניץ, ובעצם על בניית ויקיפדיה באמצעות זלנגו. באמצעות אותה אבולוציה של הזניית הדיאלקטיקה ניתן אולי לעדכן דווקא את היכולת המתמטית והפילוסופית”.

אם אני מבין נכון, קלינגר טוען כי כולנו, מאחרונת הפקצות ועד לראשי מפלגות שמאל קטנות החברים ברשת החברתית הקרובה לביתכם, כולם פועלים עמלנים שווי זכויות של מכונת המידע, מייצרים תכנים ומסדרים אותם במסירות אין קץ בתבניות שהמכונה אוהבת, כדי שתוכל להמשיך לגדול ולסחוף אליה עוד מאמינים. זו נקודה מעניינת, אך אני מעוניין להתמקד בזלנגו של יואב לורך.

לאחר שקראתי והתנסיתי קצת בשפה, הנטייה האינטואיטיבית שלי הייתה שלא צפויה כאן הצלחה היסטרית. אך בגלל הזהירות שלי העדפתי שלא להתנבא: מדובר ביישום על פלטפורמה סלולרית, שאינה כה קרובה אלי, וביני לבין הצעירים שאמורים להפוך את זלנגו להצלחה יש פער גילאים. אולי הם יראו בה משהו שאני לא רואה.

ניל פוסטמן טען כי המהפכה הרביעית (אחרי הדיבור, הכתב והדפוס), זו של התקשורת האלקטרונית, מולידה סביבה סמלית חדשה. לטענתו, האופי הוויזואלי והבידורי של הטלוויזיה עירער את צורת החשיבה הליניארית, ההיררכית וההגיונית שאפיינה את עידן הדפוס והפכה את הכל לסאונדבייטס.

אני מזדהה עם הביקורת של פוסטמן על הטלוויזיה, אך לא חש כל הזדהות עם הערגה לתקשורת ליניארית והיררכית. לטעמי, החשיבה הלא-ליניארית וההיפר-טקסטואלית שכופה עלינו הרשת פותחת פתח לאפשרויות מרחיקות לכת, שכלל לא מזכירות את המוגבלות החד-כיוונית של הטלוויזיה.

טכנולוגיות מעצבות את החשיבה ואת הבנת המציאות שלנו, ומספקות לנו מטאפורות להבנת החוויות שלנו. תחשבו על המטאפורה של המשתמש היעיל: סורק פידים: של אתרי תוכן, תוצאות חיפוש וביטורנט: מרפרף עליהם ושולף מהם את רק המידע הנחוץ לו. עכשיו תחשבו על המשתמש המשתעשע: צופה בטיובים, צורך פורנו או משחק במשחקי רשת, או המשתמש התקשורתי: מתכתב בצ’טים, במסרים מידיים, בסמס, ברשתות חברתיות. מה היתרון של שפת הזלנגו עבורם? זה פשוט לא מסתדר לי.

אנחנו רוצים להתעדכן מהר ולשלוח מסרים מיד. במקום לעזור לנו, Zlango עומדת בדרכנו. השפה לא אינטואיטיבית – לא לכתיבה ולא לקריאה. מנהלי החברה רוצים שהמשתמשים יקדישו זמן ללימוד – הם לא יקדישו את הזמן הדרוש לכך. Zlango היא שפה מוגבלת ולא יעילה לצורך העברת מסרים מידיים לעומת השפה העשירה שעומדת לרשותנו. נוסף על כך, היא יישום קנייני ולא סטנדרטי.  

שפת האייקונים של Zlango מתאימה לבני (ובעיקר לבנות) עשרה, שעשויות להשתמש בה כתחליף לשפת סתרים ורוצים להשקיע את הזמן הדרוש עבורה. מנהלי Zlango שגו ביוהרה שהם יבראו שפה חדשה (זלנגו זה Language ,Lingo ,Slang וה-Z זה מחווה לאליעזר לודוויג זמנהוף, הוגה שפת האספרנטו). לדעתי, השפה תשרוד רק אם תשוחרר לרשת כקוד פתוח, ותוכל לפתח שם חיים עצמאיים.

עוד בנושא הזה: Zlango “כאילו” שפה

>

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900

תגיות: תקשורת, תרבות דיגיטלית