Comments on: כן, הם יכולים, אך האם הם צריכים?

By: חורים ברשת » עמוד הבית » סלקום, התקשרו מהאינטרנט, תעני

חורים ברשת » עמוד הבית » סלקום, התקשרו מהאינטרנט, תעני — Mon, 02 Mar 2009 22:18:37 +0000

[...] הספקיות הבריטיות הפכו לדינוזאריות. אם לחזור על הכלל שניסיתי לנסח בעבר – חברות מסוג חדש ינסו תמיד לאזן בין האינטרסים שלהן [...]

By: גל

גל — Sat, 28 Feb 2009 21:37:59 +0000

יעל, תודה על התגובה ועל ההמלצות. את The Wire אני מתכנן לראות כבר זמן רב. אני מסכים גם עם מה שכתבת בעניין הרגולציה.

By: יעל

יעל — Fri, 27 Feb 2009 12:46:54 +0000

פוסט מצוין כרגיל כמה תוספות קריאה – Small is beautiful של שומאכר, (תת כותרת: Economics as if people matter) הוא טקסט יסודי ומאיר עיניים בחשיבה על מה זה כלכלי, מה הנזק שעושה החשיבה הכלכלית הצרה, מה היתרונות בסדרי גודל קטנים וגיוון, ועוד תופינים.
אחת הסדרות החזקות ביותר שמראה בצורה חדה ומרתקת את השלכות ה”אין חברה” היא The Wire (‘הסמויה’), שמומלצת באמת בכל פרמטר,ומלמדת הרבה יותר על מערכות ויחידים מכל טקסט אקדמי או עיתונאי.
בענין הרגולציה, גל, נדמה לי שזה תלוי על מה הרגולציה. אם היא לא תהיה על הגנה על רכוש, אלא הגנה על אינטרסים חברתיים ואנושיים (לדוגמה – רגולציה על החובה להתיעץ עם משתמשים שמפרנסים את החברות האלה, לא פיקוח נגד “גנבות”) לא תהיה בהכרח בעיה של הדבקת הפער עם הטכנולוגיה. ההנחה היא שאם מי שמיצר את הטכנולוגיה טוען שהיא ‘ניטראלית’ מבחינה מוסרית, לא הוא יכול לקבוע מה יהיו המגבלות המוסריות עליה… בעולם של היום גם יצרני התוכן מתימרים לניטראליות הזו (הם מיצרים בידור קל הרי) ולכן בהחלט גם מהם זה לא יכול לבוא.

By: גל

גל — Tue, 24 Feb 2009 09:51:05 +0000

איציק, גם פייסבוק וגם יוטיוב נמצאות בשלב מאוד מוקדם של התפתחותם. יש פער עצום בין ההצלחה המטורפת של שני האתרים האלה לבין המוניטזיציה שלהם, אך הפער הזה יצטמצם עד הזמן. מודלים עסקיים יעבדו בזמן הנכון, בין אם מדובר בפרה-רול, מיד רול או פוסט רול במקרה של יוטיוב, פרסום מכוון משתמש במקרה של פייסבוק וכו’. אני חושב שיש נטייה למהר להכריז על כשלונות עסקיים. ניל, אתה באמת אופטימי. לדאבוני כל הדוגמאות מהשנים האחרונות הן של רגולציה מיושנת שלא מצליחה לעמוד בקצב ההתפתחות הטכנולוגי.

By: ניל

ניל — Mon, 23 Feb 2009 09:58:46 +0000

פוסט מעניין במיוחד, הרי לך תגובה חינמית;-)
“חברות מסוג חדש ינסו תמיד לאזן בין האינטרסים שלהן לאינטרסים של המשתמשים”?
המסקנה שלי מ”המצב” קצת שונה. אני רואה דוקא צורך בהטיה לכיוון של שיכלול הרגולציה ולאו דווקא הסתמכות על הסדרה עצמית של השוק מתוך הבנת כוכם של הצרכנים.
פשוט יש כל כך הרבה כשלי שוק וחלק אינטגרלי מאותם כשלים זה החלק של הצרכנים כפי שירדן ציין.
אני לא טיפוס פסימי אבל אני גם לא משלה את עצמי – את מהפכת המידע מטיבים לנצל גם גופים כלכליים ולא רק צרכנים (ככל שיהיו חכמים כקולקטיב, או לא).

By: איציק

איציק — Sun, 22 Feb 2009 21:24:22 +0000

“קהילות חדשות יווצרו סביב הקישורים שהם מייצרים ומצדן יאפשרו מוניטיזציה”

על פי איזה מודל בדיוק? הרי זה מה שכל נותני תוכן החינם של ימנו מחפשים ולא מוצאים (ע”ע פייסבוק, יוטיוב ושות’)

By: דרור אנגל

דרור אנגל — Sun, 22 Feb 2009 10:03:24 +0000

יש קשר חזק מאד לאסטרטגיה ולמטרה. לא תמיד ספר בחינם ניתן בחינם בגלל שהשוק השתנה. אני חושב שאנשים משלמים כסף עבור דברים שנותנים להם ערך. הם ישלמו 10 דולר לשירות גיבוי שנותן להם משהו. לראות חדשות באינטרנט זה דבר שהם רוצים אבל לא צריכים. הנטיה היא ללכת לכיון של צורך ולא רצון. אנשים רוצים הרבה מאד דברים אבל יהיו מוכנים לשלם על חלק מאד מאד קטן מהם כסף. הקו הדק הזה הוא בעצם המעבר שמתרחש בשנים האחרונות.

כתיבה יפה
דרור

By: ירדן לוינסקי

ירדן לוינסקי — Sun, 22 Feb 2009 07:30:00 +0000

צריך לזכור, כמו שלורנס לסיג אומר תמיד – שהתקדמות מתבססת על העבר אבל תמיד יהיו גורמים שינסו לעכב את ההתקדמות שלנו כדי לשלוט יותר טוב.
הבעיה במודלים האוטופיים הן שלמרות שתאורטית הכוח נמצא אצל הצרכנים, לרוב הצרכנים פאסיביים וחסרי כוח לממש את זכותם ורצונם. זו הסיבה שהגופים שציינת משקיעים משאבים אצל המחוקקים ולא על הצרכנים – כדי להמשיך ולהפעיל חוקים שיתאימו לעולם הישן.
אבל היי, אנחנו רק 30 שנה לתוך מהפיכת עידן המידע….