עקבו אחרי חורימבה
עדכונים במייל
פוסטים אחרונים מהבלוג
חברים ממליצים
ויראלי
בעולם של אפס ואחת, מי רוצה להיות אפס?
מאת גל מור פורסם ב- 12.3.2007 בשעה 3:38
הוויכוח הנמשך בשאלה אם הבלוגים יהרגו את העיתונות המסורתית מפספס לחלוטין את הנקודה, לטעמי. הבלוגים המקצועיים (בין אם מדובר ביומני רשת המדווחים על כל צעד של גוגל, עוסקים באופנה או בפובליציסטיקה) מעשירים את העיתונות ומחזקים אותה. בעידן של פרסומות סמויות (הם קוראים לזה תוכן שיווקי), חשוב מאוד שתהיה אלטרנטיבה.
“כל אחד הוא קצת אפס”, שר בן ארצי בשירו בן האלמוות. באינטרנט זה נכון יותר מתמיד, או במילותיו של דוק סירלס:
“הרשת היא אפס גדול. היא מציבה את כולם במרחק אפס מכל שאר העולם. היא תומכת בפרסום ובשידור בעלות אפסית. על המדיה המיינסטרימית להבין כי המערכת האקולוגית המקוונת אינה ניתנת לשליטה ותומכת בכל מי שירצה לשדר באמצעותה. אנחנו לא ‘מעבירים מידע’ כאילו מדובר בחבילה שנשלחת בדואר. במקום זאת, ברשת אנחנו מיידעים זה את זה. אנחנו יוצרים את מאגר הידע של אחרים. למשל, אם תספר לי משהו שלא ידעתי בעבר, העובדה הזו משנה אותי. זו תמציתה של העיתונות, בין אם השליחות הזו נעשית על ידי בלוגרים, מגישים או עורכים”.
סירלס רואה בעיתונות המקוונת סוג של שיחה או מערכת יחסית מתמשכת עם צרכני המידע, בניגוד לעיתונות המסורתית של “שדר ושכח”. במערכת היחסים החדשה הזו גם יצרכן התוכן וגם הצרכן תורם את חלקו, ולעתים הם אף מחליפים תפקידים.
“ברשת כולנו מייצרים תוכן עבור אחרים”, הדגיש סירלס בתגובה לביקורת על דבריו, “אנחנו מאפשרים לקהל גדל והולך של אנשים להזין אותנו. הזכות הזו אינה שמורה עוד רק לעיתונים, מגזינים, תחנות טלוויזיה או רדיו. היא מיועדת לכל מי שמסייע לנו ללמוד ולהבין מה קורה בעולמנו. בעולם זה, מספר המיידעים החובבנים עולה בעוד מספר עורכי העיתונים יורד”.
אני, למשל, הייתי כותב את הבלוג הזה גם אם הייתי פועל ניקיון ואמשיך לכתוב גם אם אאלץ בעתיד לא לכתוב בעיתונות הממוסדת, וגם אם לא אראה שקל אחד בתמורה, והכל בגלל אהבת הכתיבה. כמוני יש הרבה וזה כל היופי שבדבר. האם יש בכך כדי לאיים על עסקי העיתונות? לא אם הם יותאמו למציאות המשתנה, בדיוק כמו שרשתות שיתוף הקבצים לא באמת מאיימות בכליון על תעשיית המוזיקה.
יש כמה סייגים חשובים שראוי לציין אותם – כל אחד יכול לשיר, אך מעטים יודעים לשיר. כתיבה אינה שונה. מבין החובבים, שיעור הכותבים הטובים הוא קטן מאוד, ולכן גם אם המשחק התקשורתי הוא יותר דמוקרטי, המוכשרים תמיד ייהנו מקוראים רבים יותר ומסיכוי גדול יותר להרוויח מכתיבתם גם ברשת.
סייג חשוב נוסף נוגע למהימנות – אני באמת ובתמים מאמין שהקפדה על אתיקה היא בעלת יתרונות מסחריים ואין סתירה בין השניים. גם ברשת, רוב מקורות התוכן הם אלה המספקים מידע אמין ולא שיווקי.
>
"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900


חתולים שמדברים אנגלית: חתולונובלה כובשת את יוטיוב (וידאו)





איזה כיף לראות שיש עוד אנשים שקוראים את דוק בישראל