עקבו אחרי חורימבה

Twitter RSS חורים גם באייפון

עדכונים במייל

פוסטים אחרונים מהבלוג

חברים ממליצים

ויראלי

default icon

היכונו לאובימבי

אהבתם את הפוסט?

1. כל כותב שנחשף בעבר לאלימות מילולית מתהומות אפלות של נפש מגיבים נדרש להצמיח עור עבה שיוכל להגן עליו מאותם חצים של שנאה. שום דבר לא יכול לגונן מפני העלבון שביריקה בפרצוף, כפי שספג מייקל ארינגטון, מייסד טקראנץ’, בכנס DLD במינכן.

אנשים תמיד מעדיפים לשבור את המראה מאשר להתמודד עם המציאות הקשוחה. לתקשורת יש אחריות שולית עד לא קיימת למשבר הנוכחי. בין אם אמנם התקיפה הזו היא על רקע המשבר או לא, מדובר בתזכורת עצובה לכך שעל אף כל האינטרנט והשמינטרנט – האופי האנושי לא ממש משתנה.

2. בזמנו חיבבתי את המיזם המשותף של חדשות ערוץ 2 ו-YouTube, על אף העיצוב המטלטל, וחשבתי שמדובר בחיבור נכון בין ערוץ טלוויזיה לפלטפורמת וידאו ברשת. האתר המשותף אמנם הניב אוסף נאה של שאלות (בין השאר בעזרת קידום מסיבי), אך הוא מסתיים באופן כושל למדי.

“גלובס” מדווח כי הזוכים בפרויקט הבחירות המשותף, אשר יוזמנו לאולפן חדשות 2 על מנת להפנות את השאלה שלהם בשידור חי למועמדים לראשות הממשלה. ראשית, מה משמעות הזכייה במקרה הזה? לא מדובר בתוכנית ריאליטי ומענה לתהיות ציבור הבוחרים הוא האינטרס של המועמדים ולא צ’ופר לשואלים.

שנית, מה שמתחיל באינטרנט צריך להסתיים ברשת, הבמה הנכונה לתוכן גולשים ואינה מתאבן למשדר בטלוויזיה. התחלתם פרויקט באינטרנט? שיתכבדו המועמדים ויענו על כל השאלות שהועלו ואת התשובות יש לחשוף מיידית ברשת – ולעדכנן בזמן אמת. כרגע מדובר באתר של סימני שאלה – ותשובות אין. והערה הכרחית לגלובס – ידיעה על אתר אינטרנט ואין קישור אחד לרפואה? הבדיחה הזו כבר לא מצחיקה.

3. Garpage.com היא אחת מהיציאות הסאטריות היותר מוצלחות בנוגע לבחירות הקרבות. ברור לחלוטין שהבחירות האלה נתפשות כישירות לחלוטין על אף שבשיטה הנוכחית, הרשימות ולא המועמדים הם שעומדים לבחירה. ב-Garpage.com משקפים את הייאוש והתובנה הכללית שזה לא כל כך משנה עבור מי נצביע, נקבל יחד איתו את האחרים שמתמודדים מולו. ביבי, ברק, לבני או ליברמן – רוב הסיכויים שכולם ישבו יחד בממשלה הבאה עם משחקי כסאות כאלה או אחרים.

אובימבי
הפתרון המוצע – כל בוחר יוכל לשים שני פתקים בקלפי למנהיג ושני פתקים למפלגה והתוצאה היא זיווגים כמו ציבי ליבניהו, איווט ליבנרמן או ההארדקור – אובימבי. מאחורי Garpage.com עומדים שניים, נגה שני וברק סימן אוב, אנימטורית וצייר ופסל, שאחראים גם ל”קישטה“, אתר חתולי הרחוב החביב ו-0=1, אפיזודות אנימציה קצרצרות בנות חצי דקה בעניין יחסים בין אנשים.

היוזמה מצוינת. כן ירבו. ומה שהעיב על ההתרשמות היא ההערה כי אין לעשות שימוש בחומרי האתר ללא רשות היוצרים. ובמקרה הזה, צריך לנהוג בדיוק הפוך – אדרבא, שישתמשו ויפיצו למען הוויראליות עם רישיון Creative Commons. חבל. >

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900


מאת: גל מור

גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.

  1. ציפי וביבי צריכים לעשות ילד. חד משמעית.

  2. צודק. תודה. לומדים. הורדנו את ה’זכויות’. (נתגבר על החשש שהפלסטיקאי של ציפי לבני ינסה לגזור קופון)

  3. אני חושב שארינגטון דרדר את עיתונות הטכנולוגיה ברשת ומחוצה לה, עם שילוב של התנשאות, ניגוד אינטרסים, פיוז קצר ויצירת ברנז’ת עילית שלדעתם של האנשים שכותבים אצלו אמורה לעניין אותנו על בסיס יומיומי (עם כל הכבוד, סקובל הוא לא עיתונאי, הוא איש שיווק שלא תצליח למצוא אצלו שמץ של ביקורתיות על מוצר כלשהו, לה-מור הוא יזם של אתר וחצי שמשום מה פומפם מעבר לכל פרופורציה בזכות חבריו בבלוגים, ג’ייסון קלקניס הוא פטפטן שהצליח עד היום בעיקר לבזבז את הכסף של משקיעי המיזמים הקודמים שלו, וכו’). אני לא מצדיק את היריקה הפיזית בפרצופו, ואני חייב להודות שבהתחשב בנטיה של המדיום האינטרנטי להצמיח דרמה קווינס, גם הסיפור על האיומים על משפחתו עוד עלול להסתבר כפיקציה, אבל נניח לרגע שזה נכון – מעניין שהרשת מתגייסת להגנתו של ארינגטון ומגנה את היורק, כשלפני כמה שנים היא חיבקה בחום את מי שזרק עוגת קצפת על ביל גייטס בשידור חי ובחשיפה גדולה בהרבה מאותה יריקה באפילה.

  4. אני חושב שאתה צודק בכל מילה, גילעד, ועדיין אי אפשר להתייחס באמפתיה לאלימות. גם העוגה בפרצופו של ביל גייטס לא מצחיקה בכלל ואינפנטילית למדי.

  5. כתבתי שאני לא מצדיק את היריקה, כך שאני לא מתייחס אליה באמפתיה. שלא ישתמע גם שאני מצטרף למחנה “הוא הביא את זה על עצמו” שמתהווה בטוקבקים. רק ציינתי שאנחנו נוטים לצדד במעשים כאלה כשזה נוח לנו (במקרה גייטס) ומגנים אותם כשזה לא (ארינגטון). אולי זה בגלל שארינגטון מעורבב יותר עם התעשיה שאותה הוא מסקר ולכן לא נעים לאותם אנשים לעמוד מולו, בניגוד לגישת ה”ביל גייטס לא קורא עברית, אז אין בעיה אם נכתוב שהוא דארת’ ויידר” של העיתונות העברית.

  6. פוסט פנינה. כמה הערות:
    * לא בטוחה שלעיתונות הכלכלית אין יד ורגל במשבר, בהעצמת הפאניקה, ביצירת היסטריה ובהפיכת גל הפיטורים לעניין מחוייב הטרנד.
    * דווקא בעבר התרשמתי שלא אהבת את הפרוייקט של חברת החדשות&גוגל, וחלקתי עליך, בעיני מדובר במיזם יפה ואינטרנטי, גם אם הקליימקס שלו בטלוויזיה. אני חושבת שהוא צריך להיות משותף לשתי המדיות, בוא לא נשכח שעדיין חדשות 2 מביאות הרבה יותר צופים וזירה משפיעה יותר על דעת הקהל, נכון להיום. נכון להיום.
    * לעניין הצ’ופר, קראתי את כרמל ויסמן, אחת הנבחרות, שהיא דווקא כן מתייחסת לעניין כאל צ’ופר.

Performance Optimization WordPress Plugins by W3 EDGE
Google Analytics Alternative