USATODAY, העולם מחר?

“מה שנתפס בארה“ב כיוזמה מרשימה אליה צריכים להצטרף ה“ניו-יורק טיימס“ ו“וול-סטריט ג‘ורנל“ (ארינגטון כדוגמה מייצגת לעמדה זו) הוא בעיני פאניקה חסרת תוחלת של אתרי המדיה המסורתיים שאין להם מושג מה לעשות כדי להישאר רלוונטים אז הם יורים לכל הכיוונים ומקווים לפגוע במשהו”. 

זה מה שכותב יובל דרור על אתר USATODAY.com המחודש. הביקורת בהקשר הספציפי של האתר הזה מוצדקת לגמרי. כל התכונות הנכונות ארוזות בממשק הכי לא נכון ובעיצוב מזעזע. מפתחי האתר החדש עשו טעויות של טירונים – בערוץ הטכנולוגיה, למשל, קשה להבדיל בין התגיות לבין כותרות של ידיעות (ומי ידע להסביר למה התגיות בצבעים שונים?). העורכים כשלו בבחירה של תגיות גנריות מדי שלא אומרות כלום לקהל היעד כמו techpolicy או techinnovations.

חוץ מזה, מוצגות יותר מדי אפשרויות שלא אמורות להופיע בדף ראשי כמו קישור לתגובות, קישור להמלצה על הכתבה וכמה גולשים המליצו על הכתבה (כאשר ממילא יש כבר דירוג של הכתבות הפופולריות ביותר). התוצאה היא סמטוכה של אפשרויות ועומס קוגניטיבי רב.

בחלק העליון-הימני משולבת מערכת כפולה ומבלבלת של לשוניות (טאבים). זה גם נראה רע.

באיזור הכותרת הראשית באתר נבחר פתרון מעניין לבעיית עומס התכנים – כמה כותרות ראשיות. זה בסדר גמור, כי תפישת הכותרת הראשית היחידה שאובה מעידן הדפוס ולא רלוונטית עוד לימינו. אך גם במקרה הזה היישום בעייתי. לדוגמה, צריך ללחוץ על הקישור caption בתמונה כדי לראות את כיתוב התמונה. והרי זה חותר תחת כל עקרון של נוחות שימוש.

טעות נפוצה היא זיהוי מוחלט בין web 2.0 לתוכן מבוסס גולשים. ספק גדול אם עיקר החידושים ב-USATODAY.com הם תכנים מבוססי גולשים. מפתחי האתר ביקשו להתמודד עם בעיית עומס התכנים המטרידה את כל אתרי התוכן הגדולים והפתרונות הדינמיים שנמצאו כרוכים בהצגת יותר תכנים בדף ללא גלילה רבה ומבלי שהגולשים ייאלצו להקליק על קישורים – רובם לא נוגעים כלל לתכנים מבוססי גולשים.

תגיות הן תכונה חברתית רק כאשר הגולשים יכולים ליצור תגיות חדשות והם משתתפים פעילים בארגון המידע באתר. במקרה הזה, כמו באתרי תכנים רבים, התגיות הן סגורות – קרי, מוגדרות על ידי העורכים.

במה כן באים לידי ביטוי תכנים מבוססי גולשים? דירוג הכתבות הפופולריות ביותר, אפשרות להגיב על כתבות, המלצה על כתבות – לא תכונות חדשניות שלא נראו בעבר. עוד באתר: איזור אישי, בו המשתמש יכול לראות את כל התגובות שלו, לפתוח בלוג, להעלות תמונות ולשלוח הודעות למשתמשים אחרים. האם אתר חדשות צריך להציע לכל גולש את האפשרות לפתוח בלוג – בנקודה זו אני מסכים עם יובל דרור. זה נראה מיותר.

לסיכום, אני לא חושב שאפשר להתייחס לתכונות של web 2.0 באופן גורף כאל תופעה אופנתית שתחלוף מן העולם אלא רק ליישום גרוע וחסר מחשבה יתרה שלהם. למשל, הקישור ל-digg it שמתנוסס בראש כל הכתבות בדה מארקר. כמה גולשים כבר משתמשים באפשרות הזו כדי להמליץ על כתבות בעברית לאתר שהוא כל-אמריקני? >

תגיות: Web 2.0, מנשקים, עיתונות און ליין