“להעיף את דביר”: “מזרחי טפחות” מול המון מוסת וטועה

[ad#banner468x60]

לקריירה בעולם הפרסום - תואר B.A. בפרסום ותקשורת שיווקית

דף הפייסבוק של בנק "מזרחי טפחות" התמלא ביומיים האחרונים במחאות של חברי הרשת החברתית נגד דביק בנדק, הפרזנטור של הבנק, בעקבות הזדהותו לכאורה עם החרם על מופע האמנים באריאל.

אלא שבנדק מעולם לא חתם על מכתב האמנים ומוכן להופיע באריאל. בנדק דיבר יום שישי נגד שרת התרבות והספורט לימור לבנת, לאחר שהיא הודיעה על כוונתה לחייב את המוסדות הנתמכים להופיע בכל מקום ולהעניק פרס לעידוד יצירה ציונית. החברים שמתקיפים את הבנק ובנדק בדף הפייסבוק מושפעים מקמפיין של ארגון הימין "ישראל שלי", שקורא לפיטוריו כפרזנטור של הבנק. הם איימו לעזוב את הבנק אם לא "יעזיב את דביר" והקימו דפים במחאה.

ההתקפות הפרועות לא איחרו להופיע. מבלי להיכנס לוויכוח הפוליטי (בנדק, כאמור, לא אמר את הדברים), זו דוגמה לקהל מוסת, עיוור ומתלהם, שתבע את דמו של בנדק מבלי שביקש הבהרות לפני כן או בדק את העובדות. אם פייסבוק אמור להיות כלי דמוקרטי מאין כמותו, הדוגמה האחרונה מוכיחה כיצד הוא יכול בקלות להפוך גם לכלי להסתה. אם בפרשת האמנים ואריאל מבקשת שרת החינוך לקצץ תקציבים לאמנים שלא יסכימו להופיע בכל הארץ, יוזמה מעוררת מחלוקת כשלעצמה, הרי שהקמפיין של "ישראל שלי" מסוכן במיוחד כי תבע מגוף פרטי לפטר את הפרזנטור שלו על סמך דברים שלא אמר כאדם פרטי.

התגובה של "מזרחי טפחות" למשבר התקשורתי הייתה שקולה ומהירה. בתחילה הם הודיעו על בירור:

מאוחר יותר הם פירסמו הבהרה:

לאחר שהדי ההתקפות החלו להיחלש, הודה הבנק לחברי הדף: התנהלות מכובדת ויעילה, על אף שמותר ורצוי לרסן התקפות שלוחות רסן יותר מכפי ש"מזרחי טפחות" נהגו.

"ישראל שלי" מיהרו לייחס לעצמם את הניצחון, על אף שבנדק אמר עוד באירוע ביום שישי את הדברים הבאים על המחרימים: "אם האנשים האלה לא רוצים להיות אורחים באריאל, ההפסד כולו שלהם, כי לא יפגשו את האוכלוסיה הנהדרת שגרה שם". כלומר, "ישראל שלי" הטעו והובילו להתנהגות העדרית הזו. מפחיד כמה קל להשפיע על אנשים בדרך הזו, כאשר חלקם מתבססים על מקורות מידע מפוקפקים.

[ad#adsense250x300]

תגיות: גליל שפיגל, דביר בנדק, מזרחי טפחות, פייסבוק, קמפיינים