מסיבת עיתונאים – מוסד מיותר

זה נכון עקרונית, במגבלות מסוימות. מסיבת עיתונאים אינה מיותרת משום שהיא אמורה להבליט את החשיבות שמעניק עורך המסיבה למידע שאותו הוא רוצה להעביר. אני מניח שאתה יודע בדיוק כמוני שעיתונאי מתייחס למסיבת עיתונאים בקצת יותר כבוד מאשר לקומוניקט רגיל.

הבעייה שאתה מתאר כאן אינה קשורה לצורך לקיים מסיבות עיתונאים אלא להכרח למנן אותן בהתאם לחשיבות האמיתית של העניין. חברה שמקיימת אירוע כזה בגין כל מוצר שהיא רוצה להכניס לשוק מוזילה את ערך המסע”ת. לעומת זאת, יהיה קצת קשה להתייחס כך למסע”ת שבה תודיע חברה על תרופה שתמגר את טרשת העורקים. כל עניין חמשקלו הסגולי.

זמנו של האמברגו לא עבר משום שהוא עדיין משרת את ההתמודדות עם טקסטים ארוכים ומסובכים, כמו למשל דוח מבקר המדינה עב הכרס שמחולק לכולם שבועיים עד חודש לפני הגשתו הרשמית. בפרק הזמן הזה מחלקים את פרקי הדוח לפי נושאים, שולחים כתבים לסכם את הנאמר, לקבל תגובות ולחשוב לאן זה עלול להתפתח. אני רוצה לאות עיתונאי אחד שמסוגל להתמודד עם דבר כזה ברצינות בפרסום מיידי.

אתה מבין את ליאור צורף ?!
הוא מוציא הודעה ומבקש אמברגו ואז מפר אותו בעצמו ?
טוב בשלב הבא נגלה שארה”ב מוכרת כורים אטומיים אירן – חולק את אותו הגיון.
הסיבה שמסיבות עיתונאים מיותרות הן שאין עיתונאים רצינייים כולם כותבים מה שהיחצנים אומרים ולא מבצעים תחקירים.

אתה צודק, אבל אפשר ללכת עם זה יותר רחוק.
“עיתונאים” הם כבר מזמן לא מה שהמקצוע היה פעם. מעט מאוד כתבים מסתובבים בשטח ומחפשים סיפורים. רוב העיתון הוא כתבות יח”צ ואייטמים שגופים מסחריים בעלי אינטרס כזה או אחר מתאמצים להחדיר.
הרבה מדורי עיתון הפכו להיות עבודות שולחן של מיון ותיעדוף חומר נכנס, שכל מה שנשאר לעשות איתו הוא מעט עריכה – וגם זה במקרה של השקעה.
יותר מידי “עיתונות” התרגלה שהחומר מגיע אליה במקום שהיא תלך לחפש את החומר.
זאת תעודת עניות למקצוע מפואר. את אף אחד לא מעניין יותר “זכות הציבור לדעת”. הרבה יותר מעניין אותם “זכות הציבור לשלם”.