יתרונו של הקולנוע הלא ביתי

1. בתי הקולנוע הולכים ומתמעטים, עובדה עצובה זו מורגשת במיוחד באיזור מקום מגורי. סביר להניח שבעוד כמה שנים יישארו רק קומפלקסים מז’אנר ה”רב-און” כמו סינמה סיטי. זה חבל, כי הקולנוע מספק משהו שאף מערכת-קולנוע-ביתית-עם-מסך-פלזמה-60-אינץ’ לא תוכל לספק לעולם. הבהיה בכותרות הסיום של סרט טוב, ההתנתקות האיטית מהפנטזיה והחזרה המהורהרת למציאות שלנו, הריח של אוויר הלילה ביציאה מהקולנוע. דרך איכותית כזו לא תמצא מהסלון לשירותים.

2. “חיים של אחרים” המצוין מתאר את משטר הדיכוי הסיוטי של מזרח גרמניה. קשה להאמין שרק לפני שני עשורים אנשים באירופה נאלצו לחיות במצב של אימה תמידית, תחת שלטון שביצע דברים איומים בשם הסוציאליזם.

למרות הכל זה סרט אופטימי. השר ברונו המפף אומר בלעג לסופר גיאורג דריימן שבניגוד לדמויות הבדיוניות בספריו, אנשים לא משתנים. אבל המשך הסרט מוכיח שאנשים כן משתנים, לעתים לטובה. אין כאן ספוילר – מומלץ לראות לכל מי שעוד לא ראה.

ריכוזיות בתקשורת מאפשרת לשלטון לבצע את המעשים הכי מנוולים. המשטר המזרח הגרמני רשם בקפדנות כל מכונת כתיבה וידע לשייך כל מכשיר לבעליו – סופרים, מחזאים ויוצרים אחרים. אם רצו לנקום ביוצר זה או אחר שסרח פשוט גמרו לו את הקריירה. העולם בעידן האינטרנט לא חף מעוולות, אבל הוא מקשה יותר ויותר על סתימת פיות – גם בסין, באיראן ובמדינות אחרות. בעתיד, כשירצו להשתיק מישהו בטח יימצאו שיטות יצירתיות של לוחמת מידע לעשות את זה – לגנוב את זהותו, להפיץ בשמו דברים פוגעים, תמונות פוטושופ מעובדות וכו’.

3. אבן יהודה, שם הוצג הסרט, הוא ישוב מאוד מוזר. אנשי היישוב סוגרים את כל שעריו אחרי השעה 23:00 מלבד יציאה אחת, שאף אחד לא באמת יודע היכן היא. כתוצאה מכך, אנשים אבודים מקיפים בעיגולים את המקום כמו עכברים במלכודת. >

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900

תגיות: טכנולוגיות עתיקות