על אפקט הוויראליות ואם האושר מדבק

בשורות טובות לפצועי המלחמות שבדרך. אחי גיבורי התהילה, יש בידינו הטכנולוגיה שתאפשר לנו לבנות אתכם מחדש, מבשר המאמר בכתב העת “מדען חדש”. כל אבר שנקטע יוחלף בתחליף ולאחר שכל האברים ייעלמו יילחמו סייברוגים אלה באלה. הידד. מי אומר שהמדע לא נותן תקווה. ארנולד שוורצנגר, מותך לא היה לשווא. ואני מחכה לפרק של סאותפארק על עזה.

ועכשיו, למשהו שונה לגמרי. ויראליות משמשת אותנו לרוב לתיאור סרטונים נצפים במיוחד או קמפיינים לא מוצלחים במיוחד. אך זהו שימוש מאוד מצמצם.

מאמר נוסף שהתפרסם ב”מדען חדש” מסביר שהכל ויראלי. על פי מחקרים חדשים, אנשים שאנחנו בכלל לא מכירים משפיעים על מצב רוחנו. ואני לא מתכוון לנסראללה או אחמדינג’אד אלא למעגל של חברים של חברים – הייאוש, השמחה, התקוות שלהם מופצות חיש קל ומשפיעות עלינו במידה גדולה מכפי שסברו בעבר דרך הרשתות החברתיות שלנו ממש כמו וירוס.

אושר, הרגלי עישון, בריאות-חולי ואופנה, מגמה לבחור או לא לבחור בבחירות הקרובות, אהבה למוזיקה או לסוג מזון, נטיות התאבדות, התנהגות מתירנית או שמרנית. כל אלה מופצים ברשתות חברתיות והשפעתם היא אפקט דומינו, מסביר ניקולס כריסטאקיס, סוציולוג רפואי שהתמחה בנושא.

המחשבה שהאדם הוא יצור תבנית נוף חבריו – אפילו מצבי רוח, ודאי שהרגלים, דרכי התבטאות וכו’ – מעוררת אי נחת. הרי כולנו מיוחדים, כולנו אינדיבידואלים, כפי שהדגישו מונטי פייטון. אבל זו המציאות המדעית המרה. בחלק גדול מהזמן אנחנו טייסי משנה בלבד ויש גורם אחר, החברה, שלרוב חזק יותר מכולנו.

חוקר נוסף, דאנקן ווטס, מציע להסתכל על הצד החיובי של הדברים. השפעה חברתית היא תופעה חיובית, לדעתו, שמחזקת אצלנו את התחושה שאנחנו לא לבד, חלק ממשהו גדול יותר המניע את העולם, והאם זו לא התחושה שמושכת אנשים אל הדת? כן, אנחנו יצורים חברתיים, וחלק גדול ממה שאנחנו עושים וחושבים מושפע מאנשים שאנחנו בכלל לא מכירים, מחוץ למעגל החברתי המצומצם שלנו.

זה אומר שהטוויטים והודעות הסטטוס שלנו שיוצאים מאיתנו נוגעים באחרים באופן שלא ידענו. קישרתם לשיר והנה חבר מגיב ואומר שבדיוק חשב על אותו שיר וחבר שלו מגיב ואומר שזה השיר האהוב עליו. וכך הוויראליות האד-הוקית הזו הולכת ומתפשטת. מעולם לא היו הסיטואציות החברתית המקסימות האלה אפשריות בין כל כך הרבה אנשים שרחוקים אלה מאלה. ואם אפשר לשמח שלוש נשמות בשיר למשך שלוש דקות, מה רע?

כריסטיאק חקר רשת של אלפי חברים, קרובים ושכנים וגילה כי אנשים שמחים נוטים להתקבץ יחד, לא משום שזהו אופיים אלא מפני שהאושר מתחזק בזכות קשרים חברתיים, משמע, שאנשים מאושרים יותר ביחד מאשר לחוד. אושרו של אדם לא תלוי רק באושרו של אדם קרוב אלא גם בחברו של האדם. זאת ועוד, הסיכוי של אדם להיות שמח משתפר ככל שהוא נקשר לאנשים שמחים אחרים ולפיכך מקושרים באופן הדוק יותר לחברים ולמשפחה. המסקנה שאנשים עם חברים רבים יותר נוטים להיות שמחים יותר אינה מפתיעה אלא זו הקובעת שהשמחה של כל חבר וחבר בקבוצה היא נתון קריטי המשפיע על כל חבר אחר בה.

אם למשל, לאדם קרוב לכם קרה דבר משמח במיוחד, הסיכוי כי מצב רוחכם יהיה טוב מאוד יגדל ב-60 אחוזים.

זה מפתיע עד כמה אנחנו חקיינים. פסיכולוגים הוכיחו שאנשים אפילו מחקים בלא מודע את הבעות הפנים, משיכות של מילים, ביטויים, מבטאים, שפת גוף ואין ספור מאפיינים של החברה מסביב וכל זאת בחיקויים מדויקים להפליא. ובעקבות זאת הם חווים לראשונה, בסוג של פידבק עצבי, את התחושות המשויכות לאותו חיקוי. ואם אתם מתקשים להאמין, המציאו מטבע לשון כלשהו והשתמשו בו עם חברים. תופתעו כמה מהר הם יאמצו אותו. ההשפעה החברתית הזו פועלת ברמה תת הכרתית ומועצמת, יש להניח, בעזרת רשתות חברתיות.

החוקרים תהו אם האושר מדבק. או לחילופין, אם הייאוש הופך יותר נוח ביחד. התברר שאם תחייכו למישהו, הסיכוי כי מי שמביט בו יחייך בתגובה באופן אוטומטי ובכך ישפיע על מצב רוחו, הוא רב, סוג של hard-wire שמוטמע במכניזם האנושי. אפקט המראה הזה מאפשר לנו ליהנות מהעתק חיוור של החיים הרגשיים של אחרים אך במקביל לנסוך בהם משהו מאיתנו.

האם טוב שכן קרוב מחבר רחוק? בהחלט לא. המחקרים מגלים כי אנו משפיעים בעוצמה רבה יותר מאנשים שקרובים אלינו נפשית יותר מפיזית, אך גם למצב רוחו של השכן ממול, הנרגן או העליז, יש השפעה לא מעטה.

אפילו הסיכוי שלכם לרזות גדל משמעותית כאשר חברים מאבדים משקל או עולים במשקל. כאשר מדובר על משקל, נשים מחקות נשים אחרים וגברים מחקים גברים. אם מדובר בהרזיה או הפסקת עישון, התפקיד של הרשת החברתית כגורם מעודד ומפקח הוא קריטי. וגם במקרה זה אנחנו לא מובילים – הרשת היא זו שקובעת מהו המשקל הנורמטיווי ואם העישון מקובל או לא ואנו מתיישרים בהתאם.

ועוד מגלים המחקרים כי אנחנו נוטים לבחור את הרשתות החברתיות על פי חברים עם גנים הדומים לאלה שלנו. העובדה כי חברים הם אנשים הקרובים אלה לאלה גנטית אולי לא מפתיעה במיוחד, אלא שיש נטייה גנטית המאפשרת לאנשים מסוימים להפוך לפופולרים במיוחד.

איך הגנים שלנו משפיעים על המיקום שלנו במדרג החברתי? תשובה על השאלה הזו תעזור להבין יותר את חוכמת ההמונים, שחוקרים רבים מדמים למבנה של להקת ציפורים. ההחלטה להפסיק לעשן, למשל, לא שונה הרבה מהחלטה של ציפור לנוע במבנה מצד שמאל. כלומר, יש לכם את אשליית ההחלטה אך לא אתם החלטתם. מדכדך? מעניין? מעורר מחשבה? הכל גם יחד.

דאנקן ווטס מאוניברסיטת קולומביה גילה ששתילת רעיונות או התנהגויות בקרב אנשים – ולאו דווקא מובילים חברתיים – עשויה לגרום להפצה ויראלית של רעיונות אלה בכל הרשתות החברתיות. גילוי זה סותר את הקביעה של גלדוול ב-The Tipping Point כי המובילים החברתיים מפיצים את הרעיונות במורד השרשרת החברתית. לא, אין מנהיגים ללהקה.

אני מהמר שלא יחלוף זמן רב בטרם נראה מיזמים בנוסח pay per status וסוכני המותגים למיניהם יפיצו “מצבי רוח” התואמים לאינטרסים שלהם דרך רשתות חברתיות. ואפרופו, מה לגבי האח הגדול? גם הוא לא יטמון ידו בצלחת.

במילים אחרות, אם אתם רוצים להשתנות או לשנות דבר בחייכם, האחרים בחייכם עשויים לקבוע את הצלחת המהלך. חברים עצלנים מעודדים עצלנות, חברים מעשנים מעודדים עישון, חברים ניהיליסטים מעודדים מחשבות שליליות וגם החברים שלהם – עד שלוש דרגות של הפרדה. אז אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה וצדקה אמא, כדאי להפסיק להסתובב עם טיפוסים שליליים כי הם השפעה רעה. אחרי הכל, זה לא כל כך רע להיות חיה חברתית. עכשיו רק צריך ליישם את כל זה.

>

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900