עקבו אחרי חורימבה
עדכונים במייל
פוסטים אחרונים מהבלוג
צפו בצוואה הרוחנית של פרופסור מיכאל הרסגור ששוחררה באפליקציה (וידאו)
לא כך נלחמים בפיראטיות: זיר"ה מצאה שעיר לעזאזל
מצחיק: 20 תמונות אילוסטרציה היסטריות במיוחד
חתולים שמדברים אנגלית: חתולונובלה כובשת את יוטיוב (וידאו)חברים ממליצים
ויראלי
התעוררו והריחו את הקסאם
מאת גל מור פורסם ב- 28.12.2008 בשעה 1:53
1. מצא לו עיתוי מחורבן להסתלק, סמואל הנטינגטון, מחבר “התנגשות הציווליזציות“. מצד שני, אין עיתוי מוצלח למוות, לא עבור הנטינגטון, לא בדרום, לא בעזה.
2. התנגשות הציווליזציות. כרמז לכך שהמלחמה בדרום אינה ולא יכולה להיות חד מימדית. יש בה כמה מעגלים משולבים: איסלאם נגד מערב, עני נגד עשיר, פלסטיני נגד ישראלי, רעב נגד שבע, שונא נגד אדיש ועוד ועוד. אז איך זה שהנרטיב שמסופר בכל צד כל כך רזה? בישראל מספרים את הסיפור הצודק על 8000 רקטות ושמונה שנים של טיווח בלתי פוסק של ישובי הדרום ובעזה מספרים את הסיפור הצודק של המצור, הרעב והדיכוי. ולמרות ריבוי ערוצי התקשורת והאינטרנט החופשי, כל צד מעדיף לדבוק אך ורק בגירסה שלו. התקשורת לא צריכה “להימנע מפגיעה במוראל הלאומי“, כאחת המסקנות התמוהות של רביב דרוקר ממלחמת לבנון, אלא למלא את תפקידה, לספר את הסיפור השלם. במלחמת לבנון, דווקא תופי המלחמה הרועשים שנשמעו בעזרת התקשורת, הם אלה שתרמו לסוף העגום. זה תמיד נגמר בבכי.
אגב, “עופרת יצוקה”? די למלחמות עם שמות מטופשים. כאילו לא למדנו כלום מ”ענבי זעם”.
3. אני כותב את הפוסט הזה ברגעיו האחרונים של ה-X40 הקשיש שלי, ששירת אותי נאמנה עד שהדיסק החל לחרחר. אם בתוכנה אני ראשון המשדרגים, בחומרה אני אוהב למשוך את הסופים, אוהב את מה שעובד.
למחשבים יש דרך הוליסטית משונה לרמוז לנו על אהבתם. כשהדיסק הקשיח נטרף באמוק זכרון, זה הזמן לצאת החוצה ולנשום קצת אוויר נטול מזגנים. וכשתחזרו רעננים גם הוא יחזור לעצמו. כשהוא גוסס, הוא עדיין ייהנה מכמה רגעים טובים. ברגע אחד תתרחש תקלת דיסק קשיח חמורה ומיד לאחר כך הוא יחזור לפעול כמו חדש, עד לקריסה הבאה, הסופית. זה הזמן להניח יד רכה על המקשים השחורים וכפתור העכבר האדום ולומר תודה. שלום, חבר.
4. מרתק לעקוב אחר ההתייחסויות למבצע בעזה בטוויטרספירה. עזה היא אחד הנושאים הבוערים בשיחות בטוויטר היום, יותר מ-iPhone. עזבו לרגע את הוויכוח אם טוויטר מיועד להמונים או לא. הוא לא רלוונטי. היום טוויטר תפקד כססמוגרף של הרשת, ערב רב של קישורים ודעות, רשת חיה ופועמת. אין אינטרנט עדכני מזה.
5. אפרופו טוויטר, גיליתי שאני במקום ה-30 בדירוג משתמשי טוויטר מישראל על פי מספר עוקבים, על אף שמשום מה איני מופיע ברשימת 100 הגדולים מישראל, ומפחיד שזה גורם לי לשאוף ליותר. הסטטיסטיקה הזו ממכרת, אך נכונה הנזיפה של ארינגטון ברוברט סקובל, על אף הנימה הצ’כונתית שלה: לא נכון לשים את כל הביצים בשקית ירוקה וידידותית לסביבה אחת. עת לטווטר, עת לפייסבק ועת לבלג. לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים.
6. הנה שאלון קצר שיאפשר לכם לבחון את הבקיאות שלכם בעולם הווב 2.0. הציון שלי גבוה באופן מדאיג ממש, אך לא כמו כמה מהאנשים שמובילים עלי בטוויטר (חכו חכו!).
7. ג’ף ג’ארוויס, איש שתמיד מעניין לקרוא ב-BuzzMachine, הוציא ספר חדש בשם What Would Google Do, ובו הוא טוען כי גוגל אינה חברה כי אם צורת חשיבה חדשה. טרם קראתי, אך בגלל זהות הכותב אני מסתכן בהערכה שמדובר בהרבה יותר משיר הלל נוסף לחברה המדהימה הזו.
על פי ג’ארוויס, הכלכלה לא מגדירה את גוגל כי אם גוגל מגדירה את הכלכלה, הסבר נוסף לרווחים הנאים שרשמה החברה ברבעון האחרון, בניגוד לכל הדכדוך העולמי.
בעולם של גוגל, הקטן הוא הגדול החדש. “גוגל אינה צומחת באמצעות הלוואות הון ורכישות של חברות”, אומר ג’ארוויס, “במקום זאת, היא בנתה תשתית למפרסמים חדשים ופלטפורמה עבור אין ספור עסקים חדשים. גוגל לא רוצה להפוך לבעלת הקניין – תכנים ומסחר – שמשגשגים על גבי האימפריה שלה אלא לינוק מהצלחתם.
בעידן של גוגל, השוק הגלובלי הוחלף בשווקים של נישות. לכן, ביצועי 100 החברות הגדולות של פורצ’ון או נתוני הרייטינג של אמש הולכים ומאבדים רלוונטיות, מנתקים קשר עם הכלכלה האמיתית, הסמויה מהעין. מעתה, בסופר או במוסך, שאלו את עצמכם: מה גוגל הייתה עושה? מה גוגל הייתה עושה עם עזה? >
"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900
מאת: גל מור
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
מה גוגל הייתה עושה עם עזה?
מעלימה אותה בעזרת SearchWiki
מצנזרת?
אתה חושב ש”עפרת יצוקה” זה שם רע?
אני חייב להודות בכסילותי שכתבתי פעם טיוטת פקודה אופרטיבית למעצר ראשי החמאס בגדה וקראתי לה בשם הקוד “גילוח זקנים”. כמעט חטפתי מכות מקצין האג”מ המבריק של הפיקוד שאמר לי שהוא מעולם מימיו לא שמע שם רע ומסוכן כל כך למבצע.
הייתי צעיר ומטומטם, חשבתי שמאחר והאבחנה הקלה בין אנשי החמאס לאחרים היא בשל הזקן הארוך שמעטר את פניהם, זה שם מושלם.
היום אני פחות צעיר והטמטום רק השתבח עם השנים.
פינג: לא שומעים! » אבוי
תיאור מאוזן למצב בעזה. תודה.
(נסיון חוזר, התגובה לא נקלטה או שמא נחשבה לספאם?)
“השוק הגלובלי הוחלף בשווקים של נישות. לכן, ביצועי 100 החברות הגדולות של פורצ’ון או נתוני הרייטינג של אמש הולכים ומאבדים רלוונטיות”
גל, מה שתית הבוקר? אתה כותב משפט כזה ברצינות כ”כ תהומית שאני כמעט טועה לחשוב שאתה מאמין בשטות הזו.
אבל אם לקחת את האנלוגיה (הדבילית לחלוטין לדעתי) של השוואת התמודדות עם מדינה/אוטונומיה/טריטוריה עוינת להתמודדות עם חברה מתחרה:
– מיקרוסופט היתה תובעת, או נוקטת ב”הוסטייל טייקאובר”, מחסלת את מה שמיותר ומנסה לספח את מה שנשאר. מי שלא טוב לא – יתפטר. (אולי מקביל לשיטות שגאולה ורפול רצו פעם?).
– גוגל מצידה היתה אומרת “לא מזיז לי” ובינתיים בונה מוצר מתחרה ומדליק שיגנוב את כל המשתמשים של החברה המתחרה (מדינה עצמאית בגדה?).
האמת היא, שגוגל מראש פשוט מקימה מדינה דמוקרטית בלי צביון דתי והמון מרחב לביטוי לאומי אישי, ובלי לחנוק את המתחרים, רק להציע חוקה טובה יותר לאזרחים. אז יש מעט מאוד תירוצים לאיזו “עזה” קטנה להסביר למה לזרוק עליה טילים.
(כן, אנלוגיה מחורבנת, אמרתי מראש)
לגבי X40- אני מת גם על שלי, ואם ימות לו הדיסק אני אקנה לו כנראה אחד מסוג SSD שיהיה מהיר כמו שד וחסכוני בסוללות. חבל שהם כל כך יקרים עדיין.
עירא, אני משתדל מאוד לא לשתות בבוקר שום דבר חוץ מקפה. אלה לא דברים שלי אלא ציטוט של ג’ארוויס. לא אמרתי שאני מסכים או מתנגד כי עדיין לא קראתי את הספר. בכל מקרה זה מעניין.
פוסט מצויין גל!
טוויטר באמת מתגלה כמקור ראשון במעלה לשיתוף העולם במה שקורה כאן..
יש אפילו מלחמה משנית בין @gazanews לבין @qassamcount על עיצוב דעת הקהל העולמית. לצערי בינתיים @gazanews מנצח, אבל אנחנו מתקדמים בבטחה – תא שטח אחרי תא שטח..
דווקא נראה שאתה עכשיו מופיע במקום 30 ברשימת 100 הגדולים.
אה.. אוקי, טיפוגראפית זה לא היה ברור שזה ציטוט
כי לחשוב ש”הכלכלה החדשה” של תוכנות ושירותים מתוחכמים משפיעים יותר מתשתיות, תרופות ואנרגיה, זה ניתוק מהמציאות. נישות זה נחמד, יש מקום לצמוח, אבל המין האנושי הוא עדיין אורגניזמים שצריכים גם את הדברים הבסיסיים. אולי הרכב ה”פורצ’ן 100″ ישתנה ב20 שנה הקרובות, יתחלפו בו אולי 15-25% מהשמות, אולי יותר, אבל בסה”כ אני לא חושב שאפשר לקבור כבר את הכלכלה הישנה, במיוחד שהמיתון המתקרב ביחד עם איומי אסונות מזג האוויר מכתיב שיהיה דגש על השקעות בתוצרת וידע מקומיים, והרבה שדרוגים טכנולוגיים בתשתיות שהוזנחו בשנים הקרובות.
ועוד לגבי “מה היו גוגל עושים”:
אני לא חושב שהתנהגות שוק קפיטליסטית צריכה להכתיב לנו את ההתנהגות הבינאישית ובהחלט לא אסטרטגיה בינלאומית. אני יכול לחפש איפה קראתי על זה אבל נערכים בשנים האחרונית לא מעט מחקרים על ה”פסיכולוגיה” של מערכות שאינן אנושיות (בין השאר כדי להחליט איך ייושמו חוקים מסוימים במערכות אינטליגנציה מלאכותית), הדוגמא שמצאה חן בעיני הרבה פעילים אנטי-ממסדיים או אנטי-קפיטליסטיים היתה המחקרים על התנהגות חברה מסחרית כיצור חי, והמסקנות היו כי יצור שמתנהג ככה הוא סוציופת מסוכן. זה היה לפני מפלת השוק והציטוט של גריספאן כי המודל שלו להתנהגות הכלכלית של השוק שכח לקחת בחשבון שאנשים הם שמוקים (בפראפראזה חופשית). לא נעים לחשוב על המין האנושי בעידן המודרני כיצור תאב בצע שצריך לשים עליו פיקוח, אבל לפעמים במאקרו (התנהלות פוליטית או כלכלית) אנחנו עדיין רואים שיצרים שולטים, והתוצאות לא תמיד לטובת הכלל.
עירא, אם תרצה פוסט אורח רק תגיד. אתה משקיע המון בשביל תגובה(:
האמת, מה זה כבר משנה מה יקרה בעזה… הלוואי והייתי מקליט את עצמי לפני חודשיים, כשאמרתי לכל מי שרק רצה לשמוע סביבי “תשמע לי, איפשהו בסוף דצמבר עד אמצע ינואר תהיה פעולה גדולה בעזה”.
זה לא שיש לי מקורות מודיעיניים משובחים או קוראת בקלפים צמודה… זו פשוט קריאה של המפה הפוליטית. חמאס יכול היה לבוא על ארבע עם גלעד שליט על כפיים, להתחנן לכניעה ללא תנאי תמורת המשך הרגיעה, ועדיין הם היו מופצצים.
המלחמה הזו נועדה אך ורק להצגת שריר של הקואליציה לקראת הבחירות הקרובות. חד וחלק. ראו מקרה “ענבי זעם” לפניע בחירות 96, ראו מקרה הפריצה לכלא יריחו לפני הבחירות הקודמות, ועוד כהנה וכהנה…
הערה לגבי 2 – הנטינגטון היה חולק על הפסקה הזו בתוקף. לשיטתו, הסכסוך בינינו לבין הפלסטינים נובע אך ורק מהתנגשות של ציוויליזציות, ואין כאן שום עניין של ‘עני מול עשיר’. גם אם היינו באותה רמת הכנסה וכו’, עדיין הייתה כאן התנגשות (ואני, כמובן, חולק עליו בתוקף…)
אני יודע, דרומי. הוספתי להנטינגטון עוד כמה שכבות. לא חייבים להסכים בכל דבר. אפשר לקחת ממנו מה שרוצים.
“התקשורת לא צריכה “להימנע מפגיעה במוראל הלאומי”, כאחת המסקנות התמוהות של רביב דרוקר ממלחמת לבנון, אלא למלא את תפקידה, לספר את הסיפור השלם”.
גישה מאוד נאיבית אתה מציג פה, גל.
עריכת חדשות היא עניין קצת יותר מורכב.
לכן, אגב, הרובוט של גוגל לא יכול למלא את התפקיד.
גם אם נניח שיש סיפור שלם, יש דרכים רבות לספר אותו. במלחמה יש לספר אותו בין היתר באופן שיפגע פחות במוראל הלאומי.
למשל, זכורה לי לרעה הכותרת הבאה, שהופיעה במשך שעות ככותרת ראשית באתר של מעריב בזמן מלחמת לבנון: “נסראללה: לוחמי גולני נפגעו בגבם כי ברחו”.
כן, גם התעמולה של נסראללה היא חלק מהסיפור השלם. תפקיד העורך הוא לקבוע איזה מקום לתת לה בסיפור.
תודה גל, אבל אם זה עובר מספר שורות מסוים, אני כבר הופך את זה לפוסט אצלי בבלוג