שישחקו הבלוגרים לפנינו
הכוונות של איגוד האינטרנט טובות, אבל אנשיו לא מכירים מספיק טוב את הרבדים העמוקים של הרשת שאותה הם מתיימרים לאגד. לכן, התוצאה, אם לכתוב את זה בלשון עדינה, מזכירה נשמה טובה עם שתי ידיים שמאליות.
אתמול שלח האיגוד הודעה לעיתונות בה בישר בהתלהבות על תחרות ריאליטי דה-לה-שמעטע – על שישה כרטיסים פתוחים המיועדים לבלוגרים שמעוניינים לסקר את הכנס השנתי בחודש הבא, ויהיו פטורים מהתשלום(היקר) עבור ההשתתפות באירוע.
הבלוגרים, כך התבשרנו, יישפטו על פי קריטריונים כמו איכות כתיבה, מקוריות ורעננות מחשבה. כמו כן, עליהם לעמוד בעקרונות עיתונאות בסיסים, כמו אי סילוף עובדות ומתן קרדיט (!), תנאים שלא כל העיתונאים שהוזמנו לאירוע עומדים בהם בהכרח.
עוד החלטה תמוהה היא לפתוח את התחרות בפני כל הבלוגרים ברשת הישראלית, כולל אלה שאינם מתמקדים בנושאי אינטרנט, מחשבים ותרבות דיגיטלית. זאת למרות שעליהם לכתוב בבלוג שלהם קטע אחד או יותר שעוסק בנושאים שיידונו בכנס. למה הדבר דומה? לכך שאוזמן לסקר את תערוכת המזון השנתית רק בגלל שכתבתי קטע אחד מאוד יפה על ארוחת גורמה שאכלתי. זה לא מקצועי.
אני לא חושב שכל הבלוגרים הם עיתונאים, אך חלק מהם בהחלט עומדים בקריטריונים עיתונאיים. יש טעם לפגם שמי שתקבע מי ראוי ומי לא תהיה “ועדה מסדרת”, בהשתתפות כרמל וייסמן, רוני שני, יוני נוקד ואורי ברוכין. את רובם אני מכיר ומעריך כאנשים רציניים, ולכן אני מקווה שישקלו ברצינות לפרוש מהגוף הפטרנליסטי הזה, המנוגד לרוח הבלוגים.
השופטים קובעים 80% מהציון, ו-20 אחוזים יקבעו באמצעות בחירה של בלוגרים, יחס המבטיח שהבחירה של האחרונים תהיה חסרת משמעות. בנוסף, הבלוגרים שרוצים לזכות בג’וב החלומי צריכים לשלוח טרקבק לבלוג בישראבלוג - במקום לבלוג באתר איגוד האינטרנט, כפי שראוי.
יחצ”ן איגוד האינטרנט הסביר לי שהיוזמה הייתה של אנשי “נענע”. נו, אז מה? אנשי האיגוד היו יכולים להודות להם על הרעיון היפה אך ליישם אותו כפי שנראה להם ולא להפוך את הסיקור לקרדום לקידום מפעלות “נענע”.
היוזמה של איגוד האינטרנט מבורכת, היישום מחורבן. עוד לא מאוחר לתקן את המעוות ולהזמין בלוגרים המתמחים בנושאי הכנס ובולטים בזכות עצמם ולא רק בגלל ש”שופט” זה או אחר חשב שהם ראויים או בזכות קטעים שמעצם טבעם נוטים לחנופה בפני השופטים והמארגנים.
איך אפשר לעשות את זה נכון? אמנם, בישראל אין אתרים כמו blogpulse או Technorati. הבלוגוספירה הישראלית קטנה וצעירה מדי. אך אפשר לקבוע כמה קריטריונים פשוטים, כמו מתן הזמנות לסיקור לכל בלוגר הסוקר את התחום, אשר בלוגו פעיל לפחות חצי שנה וכתב לפחות קטע אחד בשבוע. בניכוי העיתונאים-בלוגרים, שממילא מוזמנים לסקר את האירוע מטעם העיתון או האתר המעסיק אותם, באיגוד יגלו שמדובר בלא יותר מ-5-6 בלוגרים.
מתכונת התחרות הנוכחית נידונה לכשלון - בהתחשב ב”פרס הנכסף” הניתן לזוכים, אף בלוגר לא ישפיל את עצמו למענו.
>
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
22.01.2007 בשעה 7:57
[...] עדכון: שכחתי להזכיר את היוזמה של נענע ואיגוד האינטרנט. אומנם יש חזות תמימה אבל הכיוון העתידי ברור. גל מור כותב שזה לא יצליח במתכונת הנוכחית אבל אנשי יחסי ציבור לומדים מהר. [...]
22.01.2007 בשעה 8:49
מסכים עם כל מילה!
22.01.2007 בשעה 10:22
גם אין צורך שמנהלי הכנס יכינו רשימת בלוגרים להזמין. ממילא רק מעטים מהבלוגים המתאימים יהיו גם מעוניינים. אפשר פשוט לקרוא לכל המעוניינים להציע את עצמם במייל, ואז להעיף מבט על הבלוגים שלהם ולראות אם הם רציניים במידה סבירה.
22.01.2007 בשעה 10:49
אני חושב שההיענות לפרויקט הזה תדגים את חוסר הרלוונטיות של הכנס.
22.01.2007 בשעה 11:05
אודיסאוס, אני לא מבין, לא בא לך לשמוע שוב את מאיר ברנד מדבר חצי שעה על גוגל ישראל בלי בעצם להגיד כלום?
22.01.2007 בשעה 11:16
אודיסאוס, היענות או חוסר היענות?
22.01.2007 בשעה 11:50
גל: צ.ל. “מידת ההיענות לפרויקט”.
22.01.2007 בשעה 13:43
איך עושים לפה טראקבק?
22.01.2007 בשעה 18:30
הלינק לטראקבקים שבור בבלוג.
23.01.2007 בשעה 12:26
אני חייבת לומר שהרעיון לערוך את זה בצורת תחרות פוסטים היה שלי. פנו אלי כדי להמליץ על בלוגרים וחשבתי שזה לא ראוי שנשלח לשם את המומחים הרגילים ושדווקא זה מאד לא בלוגי, שעדיף לפתוח את זה לכולם ולרענן קצת את השורות. אני בכלל מתנגדת לרעיון של בלוגר כעיתונאי ולכן אם כבר פותחים הקצאת סיקור לבלוגר ראוי שיהיה זה בלוגר רגיל שרוצה להתנסות בדיווח בלוגי ממקום כזה. אני לא המצאתי את קריטריוני השיפוט, אבל זה מזכיר לי את המצב באימוץ ילדים. כל אידיוט יכול להוליד ילד אבל אם אתה רוצה לאמץ אתה צריך לעמוד בקריטריונים של מאמא תרזה.
23.01.2007 בשעה 12:36
לא מבין איך את יכולה להתנגד לרעיון של בלוגר כעיתונאי. בלוג זה בסך הכל פורמט של הוצאה לאור. אם יש בלוגרים שרואים את עצמם כעיתונאים ועומדים בקריטריונים מקצועיים, האם הם לא עיתונאים?
23.01.2007 בשעה 14:33
איגוד האינטרנט מתנשא.
24.01.2007 בשעה 1:00
מה הלחץ?
תנו לטבע לעשות שלו וקהילות הקוראים כבר תדענה לסמן ולהמליץ על הרשימות והכותבים הטובים.
המציאות מלמדת שכשיהיה צורך אמיתי, של קהל מספק, בשירותי תיוג, הצבעה ו/או שיתוף דפים מועדפים – הצורך יבוא על סיפוקו.
26.01.2007 בשעה 10:36
ההחלטות התמוהות של איגוד האינטרנט הישראלי
רצף של החלטות תמוהות התקבלו בתקופה האחרונה באיגוד האינטרנט הישראלי:
רישום שמות מתחם (דומיין)
זה מתחיל בהודעות מובלטות של האיגוד על העלאת מ…
16.02.2007 בשעה 2:59
[...] כצפוי, לא נרשמה הסתערות ובסוף התחרות הוכרזו שמות הבלוגרים הזוכים, רובם לא מתמחים בכלל בתחומים בהם עוסק הכנס ומבלגים מעט מדי זמן כדי לצבור לעצמם מוניטין. קשה להצביע על זוכים ראויים מלבד אלעד זלומונס, ממייסדי בלוגלי, שהודיע שכנראה לא יוכל לסקר את הכנס. כרמל וייסמן כותבת בבלוגה: ”לי זה דווקא נראה מגניב שהכנס יסוקר ע“י בלוגרים שזה לא התחום המקצועי שלהם ואני סקרנית לראות מאילו זוויות הם יתייחסו לכנס. בעיני זה הרבה יותר בלוגי וחתרני. אבל עם הבלוגרים הישראלים אי אפשר לנצח. תעשה להם כבוד הם יגידו שזה לא רלוונטי, תתעלם מהם והם יצעקו שאתה לא רלוונטי… לטובת הארגונים הבאים שזוממים לעשות גרילה בקרבנו, תבחרו איזה מקום באמצע על הסקאלה שבין כל מה שתיארתי כאן ואולי כדאי להתייעץ לפני כן עם כמה בלוגרים בכירים, ותתכוננו לחטוף בכל מקרה. כי ככה זה בישראל“ [...]