שישחקו הבלוגרים לפנינו

הכוונות של איגוד האינטרנט טובות, אבל אנשיו לא מכירים מספיק טוב את הרבדים העמוקים של הרשת שאותה הם מתיימרים לאגד. לכן, התוצאה, אם לכתוב את זה בלשון עדינה, מזכירה נשמה טובה עם שתי ידיים שמאליות.

אתמול שלח האיגוד הודעה לעיתונות בה בישר בהתלהבות על תחרות ריאליטי דה-לה-שמעטע – על שישה כרטיסים פתוחים המיועדים לבלוגרים שמעוניינים לסקר את הכנס השנתי בחודש הבא, ויהיו פטורים מהתשלום(היקר) עבור ההשתתפות באירוע.

הבלוגרים, כך התבשרנו, יישפטו על פי קריטריונים כמו איכות כתיבה, מקוריות ורעננות מחשבה. כמו כן, עליהם לעמוד בעקרונות עיתונאות בסיסים, כמו אי סילוף עובדות ומתן קרדיט (!), תנאים שלא כל העיתונאים שהוזמנו לאירוע עומדים בהם בהכרח.

עוד החלטה תמוהה היא לפתוח את התחרות בפני כל הבלוגרים ברשת הישראלית, כולל אלה שאינם מתמקדים בנושאי אינטרנט, מחשבים ותרבות דיגיטלית. זאת למרות שעליהם לכתוב בבלוג שלהם קטע אחד או יותר שעוסק בנושאים שיידונו בכנס. למה הדבר דומה? לכך שאוזמן לסקר את תערוכת המזון השנתית רק בגלל שכתבתי קטע אחד מאוד יפה על ארוחת גורמה שאכלתי. זה לא מקצועי. 

אני לא חושב שכל הבלוגרים הם עיתונאים, אך חלק מהם בהחלט עומדים בקריטריונים עיתונאיים. יש טעם לפגם שמי שתקבע מי ראוי ומי לא תהיה “ועדה מסדרת”, בהשתתפות כרמל וייסמן, רוני שני, יוני נוקד ואורי ברוכין. את רובם אני מכיר ומעריך כאנשים רציניים, ולכן אני מקווה שישקלו ברצינות לפרוש מהגוף הפטרנליסטי הזה, המנוגד לרוח הבלוגים.

השופטים קובעים 80% מהציון, ו-20 אחוזים יקבעו באמצעות בחירה של בלוגרים, יחס המבטיח שהבחירה של האחרונים תהיה חסרת משמעות. בנוסף, הבלוגרים שרוצים לזכות בג’וב החלומי צריכים לשלוח טרקבק לבלוג בישראבלוג - במקום לבלוג באתר איגוד האינטרנט, כפי שראוי.

יחצ”ן איגוד האינטרנט הסביר לי שהיוזמה הייתה של אנשי “נענע”. נו, אז מה? אנשי האיגוד היו יכולים להודות להם על הרעיון היפה אך ליישם אותו כפי שנראה להם ולא להפוך את הסיקור לקרדום לקידום מפעלות “נענע”. 

היוזמה של איגוד האינטרנט מבורכת, היישום מחורבן. עוד לא מאוחר לתקן את המעוות ולהזמין בלוגרים המתמחים בנושאי הכנס ובולטים בזכות עצמם ולא רק בגלל ש”שופט” זה או אחר חשב שהם ראויים או בזכות קטעים שמעצם טבעם נוטים לחנופה בפני השופטים והמארגנים.

איך אפשר לעשות את זה נכון? אמנם, בישראל אין אתרים כמו blogpulse או Technorati. הבלוגוספירה הישראלית קטנה וצעירה מדי. אך אפשר לקבוע כמה קריטריונים פשוטים, כמו מתן הזמנות לסיקור לכל בלוגר הסוקר את התחום, אשר בלוגו פעיל לפחות חצי שנה וכתב לפחות קטע אחד בשבוע. בניכוי העיתונאים-בלוגרים, שממילא מוזמנים לסקר את האירוע מטעם העיתון או האתר המעסיק אותם, באיגוד יגלו שמדובר בלא יותר מ-5-6 בלוגרים.

מתכונת התחרות הנוכחית נידונה לכשלון - בהתחשב ב”פרס הנכסף” הניתן לזוכים, אף בלוגר לא ישפיל את עצמו למענו.

 

>

תגיות: בלוגים, כללי, עיתונות און ליין