Comments on: אח איפה איפה הן הבחורות ההן

By: אדוה

אדוה — Sun, 07 Dec 2008 10:48:26 +0000

מסכימה מאוד עם ג’ינג’ית. לידיעת הפטריארכלים: דיכוי ואפליה לעולם אינם פועלים לכיוון אחד בלבד. מי שמבקש זכויות שוות לאב, כמו לאם – חייב לדעת שלא ייתכן לקבל זאת ללא זכויות שוות לאם, כמו לאב.

ובעניין ההבדל הקריטי בין שוויון בתכונות לבין שוויון הזדמנויות:

הקבעון על המוח הגברי והמוח הנשי נובע מהמחשבה, שכל מה שנמצא במחקרים, הוא בגדר נתון שאין לשנותו. מי יכול להוכיח שמדובר בסיבה, ולא בתוצאה? מדוע לא ייתכן שאלפי שנות פטריארכליות, בהן נדחסו הנשים למטבח ולחדר הילדים, לא השפיעו על מבנה המוח? ידוע, למשל, שמבנה מוחם של מוזיקאים שונה מזה של יתר האוכלוסיה; אך לא ידוע אם זו הסיבה לכשרונם, או תוצאה של התרגול הרב שהם משקיעים. אלא שבמקרים כגון אלה, מודים המדענים מיידית שאין (לפחות נכון להיום) אפשרות להבחין בין הסיבה למסובב: בסופו של דבר, אין רוב למוזיקאים בין המדענים. המצב שונה באופן מהותי במחקרים מקבילים, הנוגעים ליחסי גברים-נשים: שם אכן יש רוב לגברים.

והיכן שוויון ההזדמנויות? נשים שיש להן “מוח נשי” לכאורה, כלומר הן מתאימות לסטריאוטיפים נשיים; גברים המתאימים לסטריאוטיפים גבריים, וכל היתר – אלה שאינם מתאימים לשום סטריאוטיפ – צריכים כולם להשפט לגופם, ולא לפי מינם, צבעם, דתם, לאומיותם או כל קריטריון לא-רלוונטי אחר.
אפילו אם 99% מהנשים היו גרועות במתימטיקה ו- 99% מהגברים היו גרועים בשפות (שני הנתונים כמובן רחוקים מהיות נכונים), האם פירוש הדבר שהיה עלינו למנוע מ- 1% הנשים והגברים, המוכשרים בתחומים “הלא-נכונים”, לעסוק בתחומים המעניינים והמושכים אותם? וודאי שלא, אך כל עוד קיימות דעות קדומות, זה מה שבהכרח קורה בפועל.
(כתבתי על כך יותר בפירוט כאן:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=747967)

והערה אחרונה וקריטית: נכון שלא תמיד נהיה לצד ילדתנו כדי לומר לה – “yes you can”, אבל אם אנו כהורים בטוחים שהיא יכולה, היא תדע זאת בעצמה, ותדע לומר זאת בבטחון גם לכל מי שיגיד לה אחרת (נכון שלא תמיד זה יעזור, הרי אפליה לא נמחקת במחי-יד; אבל היא, לפחות, תדע שלא בה האשמה).

By: ג'ינג'ית קטנה

ג'ינג'ית קטנה — Sat, 06 Dec 2008 23:58:01 +0000

איזה כיף של קריאה וגם התגובות נהדרות.
רציתי רק להוסיף משהו, פן נוסף למחשבה על אפלייה. מה שגורם לחשוב על כך הוא סמינריון שאני לומדת עכשיו באוניברסיטה (איזה כיף שיש אוניברסיטה!) ועוסבהיצגי גבריות בתיאטרון (מאה 19-20). יש לשיעור את הבעיות שלו אבל בנושא מרתק.
ולמה?
משום שהחברה הפטריאכלית לא מפלה את הנשים. היא מפלה גם את הגברים. כאשר לא נותנים לילדה אישור חברתי להתעסק בדברים “גבריים” דוגמת טכנולוגיה או מדע, או כל מה שיעלה בראשכם, למעשה מקביל שוללים תפקידים חברתיים “נשיים” מהגברים. הגבר צריך להציג מצג “גברי” (לעשן מקטרת, לקרוא את העיתון ולא להתעניין בילדים) בדיוק כמו שהאישה צריכה להציג מצג “נשי”. רוצים דוגמא?
בבקשה! כמות המורים הגברים במערכת החינוך בישראל. גברים יכולים לעשות את התפקיד, ואף עשו אותו בעבר (שמילקיהו!) אבל כיום זה נחשב תפקיד “נשי” ומכאן מיעוט הגברים שבכלל חושבים על האופציה הזו כמתאימה להם.

דוגמא נוספת מחיי כסטודנטית לאמנויות. בפקולטה שלי יש רוב לנשים. מוחץ. אם כי בקולנוע המצב לדעתי יותר חצי חצי (לא בדקתי).אבל בשאר מעט הגברים שכן הולכים ללמוד הם הומואים. אחת מהסיבות לדעתי, היא שהומואים כבר שברו בצורה כזו או אחרת את הסטריאוטיפ הגברי ולכן אין להם עכבות בנוגע ללמידת מקצוע נשי כאמנות.

דוגמא אחרונה ואז די לברבר- כמות המורים הגברים בחוג שלי (אמנות התיאטרון) נוטה לטובת הגברים. יש יותר פרופסורים מהם. יותר דוקטורים שקיבלו קביעות. וכמה אמנים בעלי שם אתם מכירים? פיקאסו? ברכט? טריפו? ונשים???

כשאישה מבשלת- היא טבחית. כשגבר מבשל- הוא שף…

By: גל

גל — Sat, 06 Dec 2008 21:29:28 +0000

אישה, נשמע שעשית עבודה טובה(:

By: חורים ברשת » עמוד הבית » אדיוס, בראץ

חורים ברשת » עמוד הבית » אדיוס, בראץ — Sat, 06 Dec 2008 11:25:29 +0000

[...] משחקות בברביות ובנים ברובוטי צעצוע, כפי שכבר סיכמנו בדיון הקודם, עד שעולם לא כמנהגו ינהג. השאלה היא אילו בובות. בטח שלא [...]

By: velvet

velvet — Fri, 05 Dec 2008 09:33:25 +0000

אני עוקבת אחר התפתחותה של תינוקת בת עשרה חודשים.
המשחקים החביבים עליה ביותר הם הסלולריים של המבוגרים שסביבה, ושלטי הטלוויזיה/מזגנים.
איש מאיתנו לא מזועזע, או דוחף לה בובות במקום.
עם בובת הסמרטוטים שלה עם ישנה, עם המכשירים האלו היא משחקת אף שלידה מגוון אינסופי של צעצועים.
אני מקווה שהיא לא תגיד בגיל ארבע וחצי שמכנסיים כהים זה לבנים בגלל שככה תשמע בגן, או מההורים של הברביות שיגדלו סביבה.

By: חנן כהן

חנן כהן — Fri, 05 Dec 2008 06:57:50 +0000

The journal Sexual Health has blown minds the world over with a new study’s assertion that, of all students, science students have the least sex. And male science students? They have the least sex of all, ranking neck and neck with amoeba.

http://www.smm.org/buzz/blog/sociology-surprises-no-one-depresses-scientists-guess-who-s

By: אישה

אישה — Fri, 05 Dec 2008 01:57:11 +0000

פוסט מעורר מחשבה.

אני תמיד נזכרת איך הופתעתי כשהבת, כשהיתה בת 5 הרכיבה את רכבת הלגו החשמלית שאחיה בן השנתיים קיבל.
לא הופתעתי שהיא אהבה את הרכבת, הופתעתי מעצמי שלא עלה על דעתי לקנות לה רכבת כד אותו הרגע.
ומאותו רגע הפסקתי לרכוש להם צעצועים מגדריים.
התוצאה (נכון לעכשיו) היא בת 23 עם מקצוע גברי לחלוטין, ובן 20 מעופף.

By: קרייזי

קרייזי — Fri, 05 Dec 2008 00:58:57 +0000

קראתי את הפוסט שלך אתמול והוא הותיר אותי עם הרבה הרהורים. כמובן שיש אפליה, בחינוך, בהתייחסות, אבל התפקיד שלנו כהורים הוא ללמד את ילדינו להתמודד עם הקשיים בחיים וללכת בדרך הנכונה עבורם. הורי, אמא שלי יותר נכון, למרות היותה לא משכילה דחפה את ילדיה (בנים ובנות) להשכיל ולשאוף להצלחה. וגם אם אני לא עוסקת בדיוק במקצוע טכנולוגי, עדיין מרבית התפקידים הבכירים בו שמורים לגברים. כן, זה קשה, זה הצריך ממני עבודה קשה, אבל לא פחות מגבר אחר שרצה להצליח.
חוץ מזה זה גרם לי לכתוב את זה:
http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1378956
שבת שלום

By: עמית

עמית — Thu, 04 Dec 2008 08:37:17 +0000

מייקל, יש לך אייקון, ואני תוהה למה אני קיבלתי את האייקון הכי מכוער מכולם, אפליה נשית!

By: נטע

נטע — Thu, 04 Dec 2008 01:47:34 +0000

מרמיט – תמיד תהיה לנו חב”ה

By: מרמיט

מרמיט — Wed, 03 Dec 2008 13:13:23 +0000

נטע:
“איך תמיד פמיניזם מזוהה רק עם זרם אחד קיצוני ואטום שחושב שנשים וגברים זה ממש אותו הדבר?”

שימי לב שכתבתי “פמיניסטיות” במרכאות כפולות. זה בגלל שאני לא חושב באמת שזה פמיניזם, אלא אכן “זרם אחד קיצוני ואטום”.

אשמח לגלות שאף אחד כבר לא חושב ככה היום, כדברייך. אבל אני חושש שאת אופטימית.

By: מייקל

מייקל — Wed, 03 Dec 2008 10:49:49 +0000

פוסט מעניין גל,
חייב לציין שאני תמיד תהיתי על הפרדוקס מדוע אימא שלי מסוגלת להפעיל מכונת כביסה עם 9 תוכניות מורכבות, יודעת להפעיל תנור סופר מתוחכם ומיקרו – אבל כשזה הגיע ללמצוא את כפתור ההקלטה בוידאו, היא פשוט נתקלה בחסימה וראתה שחור בעיניים.

ברור שזה פסיכולוגי וחינוכי לחלוטין.
הוידאו הוא טכנולוגיה “גברית” ומכונת הכביסה היא טריטוריה “נשית” (במונחים העצובים והסטריאוטיפיים של הדור אליו משתייכים הורי).

מצד שני, אחותי בת ה-17.5 שנולדה עם המחשב ביד,
לא חושבת יותר משניה לפני שהיא מעדכנת את האייפוד שלה
או לפני שהיא מעבירה צלצול או תמונה ב-BT מהטלפון שלה לחברה.
זה לא משהו “גברי” או “נשי” מבחינתה, וזה אפילו לא משהו שמוגדר כ”טגנולוגי”.
זה חלק משגרת היום יום…

אני חושב שהגבולות הולכים ומצטמצמים
וככל שאנשים יקדישו פחות זמן להגדרות וסטריאוטיפים
ככה הם יתקלו בפחות חסימות.

תודה על המחשבות.

מייקל

נ.ב.
למה לכולם יש אייקון ולי אין?