האינטרנט לא הרג את מילון אוקספורד

[ad#banner468x60]

האינטרנט הוא רוצח סדרתי. לאחר שחיסל את מוסד הנישואין, קלקל את התמימות, גרם לנו להיות מטומטמים, המית את המוזיקה, הפיץ פדופיליה וסמים, הוא הפיל קורבן נוסף: מילון אוקספורד.

הוצאת הספרים של אוניברסיטת אוקספורד הודיעה שתפסיק להדפיס את המילון המפורסם לאחר 126 שנים. לא מדובר בכרך הבודד שנמצא בבתים רבים אלא בגירסה המלאה של המילון האנגלי-אנגלי שהודפסה לאחרונה ב-1989 ו-20 כרכיה עולים 1,165 דולרים ושוקלים 340 ק"ג. רוכשי הכרכים הללו הם לרוב מוסדות לימוד, בתי ספר ואוניברסיטאות.

בדה מארקר הדביקו לידיעה כותרת שגויה ומגמתית: "האינטרנט הרג את מילון אוקספורד", אך מילון אוקספורד חי ובועט ברשת. הבלבול הקלאסי הוא בין הצינור לתוכן. האינטרנט לא הרג את מילון אוקספורד כפי שלא רצח את העיתונות, את המוזיקה או את הקולנוע. השינוי הוא בדרכי ההפצה בלבד. או שלא? כרכי המילון התיישנו כבר ברגע הדפסתם. הם עלו ביוקר, תפסו מקום והיוו מקור מידע מוסמך יחיד, חסר קישורים וקריאה שמובילה למבוי סתום.

בספריה הביתית שלי מעלה אבק מילון אוקספורד אנגלי-אנגלי-עברי. אני יכול לספור על אצבעות יד את הפעמים בהם נטלתי אותו ליד בעשור האחרון. הסיבה היא לא עצלות או מעמסת הספר הכבד על שרירי היד ולא הנוחות בלבד: גוגל מציע לנו שלל פרשנויות והסברים ממקורות שונים. חלפו הימים בהם היה מקור מוסמך יחיד למילים. לעתים קרובות כלל לא נעדיף את המקור אלא גירסת העתק-הדבק משובשת שלו, אחת מעשרות הנגישות לנו דרך גוגל.

האמת היא שהאינטרנט שיחרר את מילון אוקספורד כי רק בו הן יכולות להיות חופשיות באמת , משוחררות מקומיסרים, לא קופאות על שמרן. המילונים המודפסים מתו כי לא רצינו בהם יותר והמודל העסקי שלהם קורס. הרעיון של שומרי סף שקובעים אילו מילים יהיו רשאיות להיכנס לשפה ואילו לא מתיישן במהירות. הדיונים על הכללת "בלוג", "ווב 2.0", "גוגל", "פייסבוק" והפועל To Tweet נראים ארכאיים. מי שואל אותם בכלל? איזה מילון יכול להיות גמיש ומהיר מספיק כדי לעכל ולאשר את "סחים", "לצייץ" או ,לגגל"?

באינטרנט המילונים המשיכו להתקיים כדאטהבייסים סגורים, נעולים מאחורי מודלים של מנויים וחומות של תשלום. מותו של הספר המודפס אינו אלא עניין פורמלי, החלפת צינור אחד באחר, משוכלל ממנו. מהותי יותר הוא רצון רוב המשתמשים בגישה חופשית לדאטהבייסים, מה שהופך את גוגל למילון הפופולרי מכולם. הוויקי כמגשים הפוסט מודרניזם דוגל באפשרות של כל יוזר להמציא לעצמו מילים ופרשנויות כיד הדמיון ולעתים לא המקור "המוסמך" יהיה המועדף עלינו.
בעידן הזה אין יותר נכון או לא נכון אלא הגירסה שלי והגירסה שלך לאמת. זה לא שאין היררכיות אלא שהן התהפכו על הראש: האלגוריתמים של גוגל והמשפיענים הם שמגבשים הסכמה בקשר למשמעותן של מילים. במגרש הזה, מילון אוקספורד הוא רק אופציה אחת. מי שאוהב לפחד יראה במאואיזם הדיגיטלי את הרוצח השקט של אוקספורד, פתח לכאוס נורא שלא יאפשר לנו אפילו להסכים על הגדרת המילים שמשמשות אותנו. אך המונופול על השפה לא מת: הוא פשוט עבר מבעלי מכונות הדפוס לסוכני המחשבה והביטוי. אני מוצא בכך סימן מעודד.

[ad#adsensebannerpost] >

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900

תגיות: אוקספורד, ביטוי, מילון, מילים, ספרים