בלוגרים רוצים להיות חופשיים
אז ככה. את רוב הבלוגרים שגויסו לנבחרת הבלוגרים הנוצצת שתפעל בפורטל החדש של אורנג’, Orangetime אני מכיר ומוקיר. עצם ההכרה חסרת התקדים בישראל בכוחם של הבלוגים עשויה לחולל נפלאות למדיה האלטרנטיבית בארץ. הסתייגות נוספת לפני העיקר היא שטרם ראינו את המיזם המדובר ובהחלט ייתכן שצפויה הצלחה מפתיעה שתחרוג ממה שכבר ראינו ב”רשימות” ובלוגלי, בזכות הפלטפורמה של אורנג’.
כעת מגיע החלק של האבל. לקחת בלוגים מצליחים ולהעתיק אותם לסביבה חדשה זו איוולת, הן מבחינת ה-SEO, הן באשר לצבירת המוניטין, הרגלי הקריאה וכו’. בהודעה לעיתונות נכתב כי “הבלוגים נותרים עצמאיים לחלוטין והשינוי היחיד מבחינת הכותבים הוא הפלטפורמה. הבלוגים ייהנו מתנועת הגולשים הרבה באתר orange”.
“השינוי היחיד”? החלפת דומיין ופלטפורמה אינה עניין של מה בכך, יודע כל מי שעקר מחלל וירטואלי וניסה לפתות את קוראיו לבוא אחריו. במקום לבחור בסינדיקציה חכמה אורנג’ דוגלת בניכוס תאגידי מיושן וכל כך זר ומוזר לאינטרנט. ובאשר למספר הקוראים, יותר מהכמות חשובה השאלה אילו קוראים אלה, אם הוא ברובו קהל תועה המבקש לקרקש באייפון, הכמות לחלוטין לא רלוונטית. מעבר לכך, כמעט כל ניכוס של בלוגים בידי תאגידים נידון לכשלון, לפחות יחסי, החל מהבלוגים של Salon.com וכלה בWeblogs Inc שהתגלגל ל-AOL blogs. הסיבה היא שבלוגרים ובלוגים פורחים בזנב הארוך וקמלים בזירה התאגידית. הדבר החכם ביותר שאורנג’ הייתה יכולה לעשות היה להתיר להם להמשיך לפעול בדיוק כפי שהם במסגרת עיתונאית בלתי תלויה אם היא מעוניינת בהצלחתם. זה יהיה מאוד מפתיע אם נקרא באחד הבלוגים האלה על עוול צרכני שגרמה פרטנר, למשל.
ואם מתייחסים לאחד מסיפורי ההצלחה היחסיים, Gawker Media, הרי שמדובר בגוף תוכן סמי עיתונאי לכל דבר ולא חלק מאתר וודאפון, למשל. ואם בוחנים את ההצלחה של Gawker, אפשר להגיע למסקנה כי הם מצליחים בזכות התכנים שלהם. מי יודע מי כותב את Valleywag (שעומד למכירה עכשיו), את Gizmodo או את Lifehacker?
זה לא שהכותבים לא חשובים. הם מאוד חשובים, אך בלוגים כאלה קמים ונופלים על פי איכות התכנים שישכילו להפיק מדי יום ובכך מבחנם העיקרי. מוטב היה לאורנג’ לצרף כותבים חדשים לוותיקים ולנסות להצמיח משהו חדש ומרגש ולא לארוז מחדש כותבים מוכרים (ומוצלחים!) בעטיפה כתומה. הרי בינינו מדובר בחמישה עיתונאים מוכרים וותיקים ולא בכוחות כתיבה עצמאיים וחדשים כחלק מהבשורה שטמונה בבלוגים.
עמית כתבה על זה לפני, אללי. >
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
23.11.2008 בשעה 21:23
גם לי יש “אבל”.
אני מקווה שיש להם חוזה לתקופת זמן משמעותית.
ושבתקופה הזאת הם יתפרנסו באופן מכובד.
לכולם שם יש נסיון בלהצליח ולהיכשל, ליפול ולקום.
ואם ייכשל, הם ילמדו עוד שיעור. בכל מקרה ילמדו.
ואם ייכשל, את הפרנסה שלהם עם עשו.
ואם ייכשל, אורנג’ ישלמו את החשבון, ולא הם. זה הייתרון בלעבוד בתאגידימים.
אז שווה לנסות.
וחוצמזה, זאת רק ההתחלה. שווה לתת צ’אנס.
23.11.2008 בשעה 21:48
חנן צודק
23.11.2008 בשעה 21:54
[...] ערב, ויהי בוקר יום א’, ויסערו הבלוגרים העצמאיים במקומותנו וירגשו, יען כי הודיעה חברת הסלולר הכתומה כי [...]
23.11.2008 בשעה 22:47
קודם כל, ככל הידוע לי וובלוגס אינק רק גדלה והצליחה מאז נרכשה על ידי AOL. בתקופה האחרונה החליטו לצמצם שם עקב המשב הכלכלי אבל זה כבר עניין אחר. שנית, הדוגמא הזו מצויינת להוכיח את ההפך ממה שניסית (נדמה לי). רוב האנשים לא מזהים את Engadget, Autoblog או Download Squad עם AOL והמיתוג העצמי שלהם חזק.
ב-AOL ובעוד חברות אינטרנט גדולות מתרחקים מרעיון המיתוג הכולל האגרסיבי של כל הנכסים שלהם. כלומר, אתר חדש לא יקרא AOL Something. כך עושות גם חברות אחרות כמו יאהו, שכבר מזמן לא מעבירה את כל המוצרים שלה במנהרת צביעה סגולה.
לגבי הבלוגים החדשים של אורנג’, אני לא יודע עד כמה האריזה תהיה כתומה. יש לי תחושה שזה יהיה יותר בכיוון של בלוגים עצמאיים שדווקא כן יתחברו בסינדיקציה לאתר אורנג’ עם חיבור חכם לAPI של וורדפרס כולל הזנת תגובות ממקורות מרובים או לפחות ככה אני הייתי עושה את זה. בכל מקרה, עוד חזון למועד.
23.11.2008 בשעה 22:58
אני לא רואה איך הדוגמה הזו מוכיחה את ההפך ממה שטענתי כי הרי AOL שמרה על עצמאות הבלוגים האלה. ולגבי הפיסקה האחרונה שלך, לפי מיטב ידיעתי היא מנותקת מהתוכניות. לפחות כרגע.
23.11.2008 בשעה 23:09
אין לי בעיה שבלוגרים מרוויחים כסף, אפילו לא כסף מטעם חברת סלולאר. אני מניח שקיים ניגוד אינטרסים מסויים, אבל הוא קיים כמעט בכל אמצעי תקשורת (להיפך – לפעמים קל יותר להעביר ביקורת “מבפנים” מאשר מתוך גופי תקשורת שמתפרנסים מתקציב הפרסום של החברות האלו). אבל כמה כסף יש בעצם בבלוגים האלו? בלוגרים עצמאיים ישראלים, גם מצליחים, ששילבו פרסומות באתר גילו שהן בקושי מכסות את הוצאות האיחסון – על אותו משקל, האם המשכורת שתשולם בפלטפורמה החדשה תספיק כדי לכסות את חשבון הסלולאר של הבלוגר?
אני מניח שלאורנג’ אין ברירה, והיא תשלם משכורת סבירה לבלוגריה – השאלה היא כמה זמן יקח לה לגלות שההכנסות מהבלוגים (המצוינים, אני בטוח) שברשותה פשוט לא מצדיקות את ההשקעה ותוציא את התקע מהשקע. מצד שני, בחברה בסדר גודל של אורנג’ דבר כזה יכול להימשך מכוח האינרציה והעובדה שהפלטפורמה הזאת היא פסיק בספר החשבונות הכתום ללא שום הצדקה כלכלית.
23.11.2008 בשעה 23:14
אלא אם הבנתי לא נכון, אתה טענת שוובלוגס אינק נחלשו לאחר שנקנו על ידי תאגיד. אני טוען שהם לא נחלשו אלא להפך וזאת בגלל שנשמרה זהותם העצמאית, כלומר, נוכחותו של תאגיד לא בהכרח יגרע מהצלחת הבלוגים החדשים בתנאי שישמרו על זהות עצמאית בתוכו.
אגב, אין קשר להימצאות או העדרו של מידע שלילי על פרטנר קשר למידת הצלחתם האפשרית של הבלוגים הללו.
כל זה מזכיר לי קצת את הביקורת על אומנים שמופיעים במימון של חברות סלולאר. אני מבין את הביקורת ואת הטענות להתמסחרות. אני גם מבין את הטענות נגד חברות הסלולאר שנהפכו לפטרונים חזקים מדי ובעלי השפעה גדולה מדי. למרות זאת, אני מעריך את התרומה שלהם לעולם המוזיקה וההופעות. לגבי רשת הבלוגים החדשה, במיוחד כששותפים לה בלוגרים ותיקים ומנוסים, אני חושב שמדובר דווקא ברעיון טוב.
לגבי החשיבות של איכות התוכן אין לי כל מחלוקת.
23.11.2008 בשעה 23:25
לא טענתי שהם נחלשו בגלל שנשמרה זהותם העצמאית. זו נקודת החוזק שלהם. חוסר ההצלחה הוא יחסי בניהול תאגידי. ראה את החוזק של Gizmodo לעומת Engadget ושווה לעיין בטבלת 100 הבלוגים הפופולרים של טכנורטי, רובם ככולם בבעלות עצמאית או בידי חברות מדיה קטנות. גם אני לא טענתי נגד ההשקעה של פרטנר עצמה אלא נגד הדרך בה היא בחרה. http://technorati.com/pop/blogs/
23.11.2008 בשעה 23:29
חוץ מזה, אסור לשכוח את הבלוגיה של גלובס והבלוגים של דה מארקר לפני הקפה. זה לא שלא נרשמו ניסיונות קודמים…
23.11.2008 בשעה 23:55
גל – ייתכן שהבלוגים העצמאיים הם המצליחים ביותר, אבל איפה הכסף?? אם יש לך בלוג אמריקאי עם מאות אלפי קוראים כדאי לך להפעיל אותו בצורה עצמאית ולגרוף לעצמך את כל ההכנסות (הנאות) מפרסום. בארץ, לעומת זאת, אף בלוג עצמאי לא הצליח להתרומם בצורה כזאת. גם הדוגמאות של דה מארקר וגלובס לא ממש תופסות – הרי מדובר בחברות מדיה, שיוצרות טראפיק ומוכרות על גביו פרסום – למעשה אותה פעולה שיכול לבצע כל בלוגר עצמאי בעצמו (גם אם בצורה פחות יעילה).
היתרון של אורנג’ הוא שהיא לא מוכרת שטחי פרסום אלא מפרסמת את עצמה. אם כמה עשרות אנשים יקנו את המוצר שמתפרסם בבלוג בדה מארקר, ההכנסות של דה מארקר יהיו אפסיות. לעומת זאת, כמה עשרות אנשים שקונים את המוצר היחידי שמתפרסם בפלטפורמה של אורנג’ (סלולאר), יכולים להספיק כדי להצדיק את הפלטפורמה כולה. ואלו רק ההכנסות הישירות, מבלי לספור את ההכנסות העקיפות (חיזוק המותג של אורנג’ כמוביל טכנולוגי וההייפ התקשורתי ופרסומת החינם שהמהלך נותן לחברה).
ועדיין, אני פסימי בנוגע לפלטפורמה כולה – יש לי הרגשה שאורנג’ יצליחו למסמס את הפרוייקט, או לעצבן את הבלוגרים או סתם לגלות שגם שמביאים את הבלוגיה הישראלית למיצוי כלכלי היא עדיין לא כלכלית.
24.11.2008 בשעה 0:20
איפה הכסף, באמת. בארה”ב AOL קיצצה לאחרונה את התשלום לבלוגרים הפועלים בבלוגיה שלה. אני חושב שאורנג’ עלולה להתגלות כמשענת קנה רצוץ. הרי הבלוגרים יהיו הראשונים להתקצץ.
24.11.2008 בשעה 17:40
..אני מקווה שימשיכו לכתוב בבלוגים העצמונים שלהם.
ובהצלחה לכולם!
25.11.2008 בשעה 11:07
[...] על המיזם של פרטנר, אליו עובר הבלוג. חורים ברשת – סקפטי ומסויג (מממ. "רובם", למה הוא התכוון [...]
25.11.2008 בשעה 15:57
שלום וברכה.
ברצוני להבהיר ש”רעש” הוא בלוג חדש לחלוטין, שיעלה במסגרת המיזם החדש, והוא בלוג מוזיקלי בלבד.
הבלוג העצמאי שלי ב”רשימות” – “לונדון קולינג” – ממשיך כרגיל.
26.11.2008 בשעה 14:41
גדול! הבלוגים ישארו עצמאיים, ובסוגריים חוץ מזה שהם ישתמשו בפלטפורמה של חברת ענק שרומסת זכויות עובדים וכו’ וכו’
עצמאות 2009
27.11.2008 בשעה 19:21
[...] גל מור [...]