מדור האני לדור האנחנו

נאום הנשיא האמריקני הנבחר באובאמה-נט מסתיים במילים “אם המשבר הכלכלי לימד אותנו לקח חשוב, הרי הוא שאנו נקום וניפול כאומה אחת”.

בגיליון הלפני אחרון של טיים אאוט התפרסם טור מעניין של חנוך מרמרי בכותרת “דור האני או דור האנחנו” (אין קישור, רק אוליב מעפן כי “האתר נמצא בשדרוג” כבר מיליון שנים). מרמרי תוהה אם הרשתות החברתיות מייצרות “ביחד” חדש או שמדובר בקולקטיב מזויף, חגיגה של אינדיבידואליזם ושופוני, נושאים בהם עסקנו גם כאן.

כרגע המטוטלת נוטה אל עבר ההסבר השני, אך לי אין כמעט ספק שבהשראת המשבר הכלכלי נשמע בשנים הקרובות הרבה יותר “אנחנו” ופחות “אני”. אם המשבר הכלכלי לימד אותנו לקח כלשהו, הוא שהיד הנעלמה היא חמדנית למדי ואין די באינדיבידואליזם צרוף כדי לדאוג לרווחת הכלל. הקפיטליזם לא ייעלם, אך מנגנוני פיקוח לאומיים וקהילתיים יתחזקו בוודאות. למדיה החברתית צפוי תפקיד חשוב בתהליכים האלה, כפלטרפומה המגבירה שקיפות ותורמת לערבות הדדית.

אז נכון, הרשתות החברתיות החלו את דרכן כשיר הלל ל”אני”, אך אם מתבוננים בקמפיין האינטרנט של אובאמה, ב-change.gov, ופרויקטים אחרים לשיתוף הקהילה בתהליך קבלת ההחלטות (peer to patent) למשל, אפשר להניח שבשנים הקרובות תהיה תזוזה הדרגתית אל עבר ויקי-חברה וויקי-ממשל, ערבות הדדית גדולה יותר ומעורבות גוברת של הקהילה בחייו של היחיד והרבים.

נשמע טוב, אך חשוב לזכור שבמציאות תרחישים אידילים לא מתגשמים. בשלב זה אי אפשר לשלול על הסף שהשקיפות הזו לא תפגע בשונות החברתית שכל כך חשובה לצורך הקידמה, שהיא לא תתבטא בפופוליזם ובמקום רתימת חוכמת ההמון לטובת הכלל נקבל אפקט עדר מועצם.

התמונה של אנשי הפאז לקוחה מהפליקר של Dogwelder ברישיון Creative Commons >

"הרשת מתחילה לחשוב", כנס איגוד האינטרנט. הנחה לקוראי חורימבה בטלפון 03-9727406. קוד הנחה 875900

תגיות: Web 2.0, חוכמת ההמונים