דב מול חולדאי – בועה או סימן לבאות?

בועה.

כמו שזה נראה בעיני, רוב הפעילות סביב חנין התמקדה בפעילות “פנימה”, שמכוונת לקהל קוראי האלפא והבטא בלוגרים (שהוא, עד כמה שאני יודע, יחסית מצומצם. אבל מה אני יודע) ולא “החוצה” – אל קהל הרבה יותר נרחב, שצורך אינטרנט, אבל חושב שבלוג זה מה שמאי והחברות שלה ב”ארץ נהדרת” עושות. הקהל שכן קורא הוא מלכתחילה כנראה הקהל שמגלה יותר מעורבות (פעם יונית כתבה שלדעתה בלוג זה “המשך המאבק באמצעים אחרים”. אני כמובן לא מסכים איתה, אבל כנראה שיש לא מעט שכן) ומלכתחילה מגלה דפוסי הצבעה חריגים ביחס לאוכלוסייה הכללית, ע”ע שיעור הבלוגרים שהעידו על עצמם שיצביעו/הצביעו לחד”ש בבחירות הכלליות האחרות.

את כל הפסקה הקודמת צריך לקחת עם גרגר מלח לא קטן, ולהמתין ל-12 בנובמבר. אם חנין באמת יעבור את ה-20% (זה הרף הארביטררי שקבעתי לעצמי בזה הרגע), אז כנראה שטעיתי, ולא מדובר בבועה. אבל, גם במקרה כזה כדאי לבדוק מה היה הפילוח בקרב המצביעים, שהרי דיברת על “הוצאת צעירים מאדישותם”. יותר חשוב אולי זה לבדוק מה היה שיעור ההצבעה. וזה, לדעתי, המדד הנכון: האם כל הפעילות הזו תגרום לעליה משמעותית בשיעור המצביעים מקרב בעלי זכות הבחירה (פעם מישהו פה פרסם את שיעור ההצבעה בבחירות הקודמת לעירייה), אשר תעיד על “תסיסה” ומעורבות של הציבור.

אז היתרון של רבים מבין הקוראים כאן עלי הוא שהם מתגוררים בתל אביב וחשים אולי מה האווירה ברחוב. אולי שינסו לפשפש בליבם, ישעו לרגע את החושים שקוראים להם לזעוק “יהיה דב”, ויספרו לנו האם באמת יש תחושה של שינוי ותסיסה באוויר, או שהכל מתנהל על מי מנוחות.

קשה להגיד, ובניגוד לטענה של ערןב יהיה קשה להגיד גם אחרי הבחירות. רק עבודת מחקר רצינית בנושא שתנתח את הדינמיקה של מערכת הבחירות הזו תוכל להגיד משהו.
למה אני טוען כך? אני מתכונן להצביע לדב חנין, התכוננתי להצביע לו מרגע שנודע שירוץ. אני גם נחשפתי ללא מעט פעילות רשת עבורו. אבל מסתבר שגם לא מעט אנשים במשפחתי מתכוננים להצביע לחנין. אנשים שאין להם גוגל רידר, אנשים שמנותקים לחלוטין מהבועה של הפעילות הרשתית. זה לא אומר שלפעילות הרשתית לא היתה השפעה עליהם. בהחלט יכול להיות שהם נחשפו לצעירים בחולצות “עיר לכולנו” שהסתובבו בשכונה בחודשים האחרונים, ולקחו מהם פלייר. ובהחלט יכול להיות שאותם צעירים לא היו יוצאים לרחוב בחולצת “עיר לכולנו” אלמלא עידוק וצביקה בשור.

אני הופתעתי לגלות השבוע שבת דודה שלי, שממש לא באיזור של בלוגרים (חוץ משלי, יו נואו פמילי), ציינה שהיא הולכת להצביע לדב חנין.
אבל אז איכשהו הגענו לעובדה שהוא ח”כ מטעם חד”ש ועוד כל מיני דברים והיא קצת נבהלה…

נראה לי קצת בועתי לדבר על בועה בשלב הזה. שני סקרים רצופים של “ידיעות תל אביב” נותנים לדב מעל לעשרים אחוז. אחד מהם, העדכני יותר, נותן 24%. כל יום נכנסים לבלוג שלנו 700 איש, למעלה משליש מגיעים מגוגל, והבנתי שלאתר של עיר לכולנו נכנסת אלפיה ביום. פעילים ברחובות מספרים על תגובות מדהימות. אני חילקתי קצת חומרי קריאה רלוונטיים לקשישים בימים האחרונים, בעיקר בצפון הישן, ולמרות שאני לא אתיימר לסחף, אפילו באזורים המנטליים האלה יש מודעות, ואפילו טיפה פתיחות. יש מצב טוב לסיבוב שני, ואם זה יקרה, ברור לחלוטין שדב יהיה זה שיעלה לשם, ומהרגע שיהיה סיבוב שני, אללה הוא כארים.

לגבי החשיבות של הקמפיין האינטרנטי, אני לא מומחה גדול, אז אני רק אביא את הדברים של אנשי עיר לכולנו. אנשי השטח אומרים שהקמפיין שלנו נתן להם פור של חודש ויותר בגיוס פעילי שטח, ולכן לפני חודשיים, כשהם מתחילו את הפעילות שלהם, היתה להם כמות כזו שיצרה תחושה אמיתית של מאסה, במקום לטפטף שניים פה ושניים בצד השני של העיר. רון ורבר, מי שמנהל את הקמפיין עבור התנועה, אמר לנו במפורש שעבור הבאזז שאנחנו ייצרנו נהוג לשלם מיליונים. אין ספק שבלי פעילות שטח לא היה שום טעם לקמפיין האינטרנטי שלנו, אבל לדעתי גם אין ספק בלעדינו, קמפיין השטח היה הרבה פחות יעיל, שלא לדבר על זה שאנחנו התחלנו שיחות, שהפכו אחרי זה לשיחות עם אנשים שלא שמעו על הבלוג שלנו, ומשם אנשים הגיעו לבלוג שלנו, ויצרו עוד שיחות, וכן הלאה.

ודבר אחד אחרון. אחד התפקידים שהבלוגים מילאו בסיפור הזה היה של כלי תקשורת. וזה בלט במיוחד לאור ההתעלמות המזעזעת של התקשורת הממוסדת מהבחירות האלה ומהמועמדות של דב’חה, ממש עד לפני שבוע, כשנפתחו הסקרים והסכרים. קמפיין שאין לו כסף לפמפם מודעות בלי סוף היה אמור פשוט למות במצב הזה, כי לא היה סיכוי להגיע לאנשים בבית. ואנחנו הגענו לאנשים בבית. יהיו התוצאות אשר יהיו, לקמפיין שאנחנו עשינו באינטרנט היה תפקיד מכריע בבחירות האלה.

ותבואו להצביע. יש אפשרות אמיתית להחליף ראש עירייה בתל-אביב.

ערן, תודה רבה לך על נקודות הבוחן שהצבת. אני משוכנע שבדיקה של כולן ב-12 בנובמבר יוכיחו לך שגם דגים יודעים משהו על עצמם.

אגב, לשאלתך, בבחירות האחרונות הצביעו 28% מכלל בעלי זכות הבחירה.

גל, יש לך פה לדעתי טעות יסודית – במקרה הזה הרחוב פשוט מקדים בהרבה את הרשת.

אני לא מדבר על פלורנטין, מקום מגוריי החדש, שפשוט מוצפת בשלטי “עיר לכולנו”. גם אם תלך למרכז העיר ולצפון הישן, תגלה שאין כמעט רחוב שלא מונפים בו שלט או שניים, ויש גם רחובות קטנים עם חמישה שלטים ושישה. הגרעין הקשה של תומכי חולדאי נשאר בצפון תל אביב, אבל גם הגרעין הזה הולך ונסדק.

עכשיו, לגופו של עניין – מה התפקיד של הרשת ושל הבלוגרים.
ובכן, בבלוג שלי בלבד נחשפו לקמפיין הבלוגרים עשרות אלפי אנשים. גם אם יש חפיפה גדולה יחסית עם הקהלים של בלוגרים אחרים שתומכים בדב חנין ובעיר לכולנו, עדיין אפשר להניח שלמעלה ממחצית מתושבי העיר שמחוברים לאינטרנט חיפשו ברשת מידע על התנועה והמועמד.

בין האנשים האלה יש גם לא מעט עיתונאים, שמדווחים היום יותר ויותר על חנין ועיר לכולנו. הרבה עיתונאים גם מכירים אישית אנשים בתנועה וחלקם מסתובבים עם חולצות CityDov בכל מיני אירועים שלה. אני מניח שחלק מהם גם רואים שלטי עיר לכולנו כשהם יוצאים מהבית בבוקר. כלומר, הקמפיין האינטרנטי מאד אפקטיבי בלהגיע לאנשים “מעוד כיוון”. כשרואים אותך בכל מקום מבינים שזה רציני.

קודם כל, סחתיין על השימושיות. הבלוג זוכר את השם והמייל שלי, ולדעתי פעם אחרונה הגבתי לפני חצי שנה. זה עושה תחושה נחמדה.

באשר לעניין עצמו – אני אינני תל אביבי, וקשה לי לדבר בצורה מבוססת על האחיזה של הבלוגריה ברחוב. בזאת אסיים את הסתייגותי ואמשיך:

לדעתי אכן מדובר בבועה, שמציגה את התמיכה בצורה שאינה פרופורציונית, אבל יכול להיות שמדובר בבועה מכריעה.

למה בועה?
אני בהחלט חושב שקהילת הבלוגרים אכן מציגה תמונה לא מייצגת של קהל הבוחרים הפוטנציאלי.

כמות כותבי הבלוגים היא קטנה וכמות קוראי הבלוגים גם היא קטנה. סביר שרוב האנשים בתל אביב שגילם מעל ל-30 מעולם לא שמעו על הקמפיין האינטרנטי. אני אפילו אסתכן ואומר שכנראה שרוב מוחלט של האנשים בגילאים הצעירים של הבלוגרים – מעולם לא שמעו על הקמפיין האינטרנטי.

מצד שני, הבחירות לעירייה מוכרעות בד”כ ע”י מיעוט של בעלי בחירה פוטנציאליים. הבלוגרים, קוראי הבלוגים, ואלו שנחשפו לקמפיין, מהווים קבוצה קטנה אבל אדוקה וקולנית. קבוצה שמעודדת פעילות, קבוצה שמשלהבת ומגדילה את עצמה.

בסבירות גבוהה שמי שנחשף ושוכנע ע”י הקמפיין אכן ילך להצביע. זאת לעומת אלפי אנשים שאין להם כל עניין בדב חנין, ואולי אפילו תומכים בחולדאי, אך עם זאת, יישארו בבית כי זה מה שהם עושים כל שנה.

ייתכן בהחלט שבחירות אלו, הבועה של הקמפיין האינטרנטי תהיה גדולה מספיק כדי להשפיע משמעותית מאוד על תוצאות הבחירות לעירייה, שנבחרות בקהל קטן. הרי ידוע תמיד שאחוז הצבעה נמוך מגדיל משמעותית את ההשפעה של קבוצות עניין קטנות ואדוקות. יכול להיות שתמיכה של 50% מתוך 30% המצביעים, תספיק כדי לספק ראש עיר חדש. זאת גם הסיבה שש”ס זוכה ל-12 מנדטים, למשל.

אבל נחזור לעניין הבועה- צריך לזכור שתל אביב היא עיר מאוד צעירה, ליברלית, ואינטרנטית. ספק אם בחירות בעכו, דימונה או ירושלים היו יוצרות בועה כזו.

כנראה שאם הבחירות היו מתקיימות בעיירת פיתוח, גם אם היה קמפיין אינטרני לוהט (ולא היה), הקהל של קמפיין כזה לא היה מגיע לקרסוליים של קבלני קולות בוועדים מקצועיים ושאר השיטות שבהן מנצחים קמפיין בעיריות אחרות.

מה הסיכוי של קמפיין אינטרנטי להגיע למאה שערים? לעיירות פיתוח ולשכונות מצוקה? אלא אם זה יגיע ל-YNET או לפורומים של תפוז, כנראה שהסיכויים נמוכים.

זה לא אומר שהאינטרנט הישראלי לא צעד קדימה בצורה משמעותית.
בתל אביב זה כנראה ישפיע (נראה עד כמה).

יום אחד זה ישפיע גם בבחירות הכלליות.
אני מקווה.
אם ישימו לנו לינק מ-YNET…

שוקי: צביקה (ושאר הפעילים) מדבר בשפה של חיזוי העתיד, אבל מתכוונים לעיצוב העתיד. אני חושב ששימוש כזה הוא סוג של הונאה עצמית (תודעה כוזבת?) ומשתדל לחשוף את השימוש הזה. כשחושבים על זה, זה די כמו “היו לא תהיה” שרווח בקרב חלק מהציבור הדתי בזמן תוכנית ההתנתקות.

ערן – “אני ואתה נשנה את העולם”, זה חיזוי העתיד? אתה נשמע לי מעט חסר מעוף ודל אמונה. עם גישה כמו שלך גם אובאמה היה מפסיד.

קישור – מבחן גוגל – כוסית, חנין, חולדאי

http://www.google.com/insights/search/#q=%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9F%2C%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%90%D7%99%2C%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%AA&date=today%201-m&cmpt=q