מה השלב הבא: ניצולי השואה בקמפיין ויראלי לאורז?

הטעות שעושים כל פעם מחדש היא שלא מבינים את ההבדל בין קמפיין השתתפות (participation) ואז זה לא משנה מי עומד מאחורי האתר, לבין קמפיין השתתפות (involvement) בשיווק מדיה חברתית של המוצר או השירות, שדורש שקיפות.
במקרה הזו רצו ליצור involvement אבל בלי השקיפות וזה נראה רע. לא רק בגלל שהם יוצרים זילות לבעיה אמיתית, אלא גם בגלל שזה פרסום נחות שמחזיר אותנו שנתיים אחורה.
יש דוגמאות לקמפיינים דומים שעשו בעולם, כמו למשל מנטוס עם המתמחה שלהם (Trevor). או תו רעיון, אבל לא רכבו על אוכלוסיה במצוקה כדי לייצר באזז (עלאק).

כשחושבים על זה קצת, זה פשוט פישינג.
יש כאן נסיון להתחזות במטרה להשיג פרטים אישיים של אנשים שלא היו נותנים אותם לו היו יודעים במי מדובר. לכתוב “גוף מסחרי” זה לא ממש גילוי נאות.

אתה יודע מה, גם אם ניתן קרדיט לקמפיין ונגיד זה מגניב ובסדר וכו’. יש עדיין את החלק הבעייתי של הצפת הפורומים בקישורים לקמפיין ובפתיחת דיונים של “אני סטודנט שגם החליט לשבות כמו ששמעתי שמישהו עושה”.

ואת זה – לא עושים (או שעושים וחוטפים זלזול).

ואם עושים, לפחות אל תשתמשו באותם הכינויים ששימשו אתכם בקמפיין הקודם.

או בכינויים של בלוגרים שמספרים לכל העולם ואחותו שהם עושים את זה.

סכימת הצבעים מסגירה אותם. התלבטתי כמה שניות עם פלאפון אבל זה די שקוף.

השאלה היחידה לדעתי היא מתי יפסיקו לזלזל באינטלגנציה של הגולשים..
מי שמרגיש שמנסים לעבוד עליו מוזמן לצאת מהסרט – מקאן לא באמת חשבו שהם עובדים על מישהו.
אבל מה שיותר חשוב, זה שהקריאייטיב והמימוש כושלים, ולא יוצרים שיחה.
ואז החליטו להוסיף לזה ספאם בפורומים ולגמרי שללו את הלגיטימיות של הקמפיין…