Comments on: למה גולשים ממשיכים לקרוא את מה שהם שונאים?

By: דייב דנ

דייב דנ — Sat, 23 Dec 2006 10:16:24 +0000

אנשים מגיבים על דברים שמזיזים להם, לעולם לא תראו תגובות במדור המדע של YNET. אבל בחדשות מספר התגובות עולה על 100 שלא לדבר על כתבות העוסקות בנינט. לכן דרך אחת למשוך קוראים לבלוג/אתר היא פרסום תכנים שמושכים אש בתקווה שאולי אותם גולשים יתפנו לצרוך קצת “סוגה עלית”.

By: Velvet underground

Velvet underground — Fri, 22 Dec 2006 14:38:38 +0000

אני חותמת על “מהמקום שבו אני נמצא, הזמן כל כך קצוב שחבל לבזבז אותו על ויכוחי סרק בין אנשים שמדברים בשפות שונות”.

ולא מצליחה להבין, על אף כל האמור כאן את הסיבות לכך שאנשים חוזרים באובססיביות אלי, למשל, כדי לנזוף בי פעם אחר פעם ולומר כמה הם סובלים.

By: חוד התער

חוד התער — Fri, 22 Dec 2006 10:48:59 +0000

חמישים כניסות לפוסט זה לא התקשורת זה יותר רב-שיח עם קבוצת אנשים שהתאספו עם הזמן ושדעתם חשובה לי ועוזרת לי לגבש את שלי.

By: גל

גל — Wed, 20 Dec 2006 22:59:41 +0000

יובל, כשאתה מציג את זה בצורה הזו זה די מצחיק אפילו.

By: אורי

אורי — Wed, 20 Dec 2006 21:30:20 +0000

אני מניח שהתשובה לשאלה שבכותרת היא שאנשים נמשכים למקום שבו יש דינמיקה חברתית אינטנסיבית כדי לבדוק מה קורה שם ומדוע היא מתפתחת. אני, לפחות, שמתי לב שיש לכך גבול. אחרי שכמה מריבות מתחילות לחזור על עצמן כבר די נמאס להיכנס לבלוגים המתוזזים האלה.

מה שאמר בני ציפר (וגם מנהל אתר “יש גבול”) אופייני לכותבים שגישתם עוצבה בתקופת עיסוקם בעיתונות הממוסדת. כשאדם פועל במסגרת מערכת גדולה הוא לומד לחשוב במושגים של פנייה לקהל גדול ומגוון ככל האפשר. הקהל הופך למדד המרכזי למרכזיות האתר. מספר הביקורים הגבוה מביא לבאז סביב האתר ואז נוסק מעמדו של הכותב בהתאם.

אני העדפתי לוותר על הדינמיקה הזו לטובת ענייניות בכתיבה. אפשר לחלוק עלי ולהתווכח עמי, אבל עדיין לעשות זאת שלא אגב שרבוב קללות ונאצות. אם בשל הרצון לייצר תרבות דיון מתונה אני משלם על כך בכמות הגולשים בבלוג שלי – שיהיה.

By: יובל דרור

יובל דרור — Wed, 20 Dec 2006 17:01:56 +0000

גל – זו היתה רק דוגמה. אבל תודה שזה בול מתכתב עם המקור.

אגב האלגוריתם של לן פשוט להחריד: קח את כינוי או שם המגיב ותתחיל לחרטט אסוציאציות חופשיות ומופרכות ככל הניתן.

הנה עוד אחד, על חשבון הבית: “כרמית, נראה שהביקורת שלך נלקחה ישירות מהכרם. רק אל תהיי שיכורה כי את יודעת מה קרה לשועל שאכל את הענבים ולא יכול היה יותר לכרום כרומיות. נשיקות וד”ש לענבים הסגולים”.

By: סימן שאלה » ארכיון

סימן שאלה » ארכיון — Wed, 20 Dec 2006 15:12:59 +0000

[...] אנרגיות רעות באוויר. אני שונאת לריב עם אנשים בבלוגוספירה, כי זה די מטומטם להיכנס לאתר פרטי של בנאדם רק כדי לריב איתו (או, הנה). [...]

By: גל

גל — Wed, 20 Dec 2006 13:37:50 +0000

אברהם – הכוונה היא לא לקרוא את הדעות שלך אצל אנשים אחרים. כתבתי שאני מבקר בבלוגים של אנשים שאני מעריך את דעתם – אני יכול גם לא להסכים איתם וזה קורה לא מעט.

By: אברהם

אברהם — Wed, 20 Dec 2006 13:29:50 +0000

אצלי זה בדיוק הפוך, אף פעם לא הבנתי למה אנשים קוראים דעות של אנשים שהם מסכימים איתם. אם לא מדובר בכותב מבריק או במאמר שמביא גישה חדשה ומרעננת, אז זה ממש משעמם.
אני תמיד משתדל לקרוא את דעותיהם של אנשים שאני לא מסכים איתם פשוט בגלל שזה יותר מעניין ומאתגר. לפעמים (מאד נדירות) אני אפילו משתכנע שטעיתי.

By: גל

גל — Wed, 20 Dec 2006 09:23:57 +0000

חוד התער, אתה התקשורת. תתחיל להתרגל לזה.

By: דייב דנ

דייב דנ — Wed, 20 Dec 2006 08:38:57 +0000

טוב אני אישית לא קורא דברים שאני לא אוהב, לפעמים אני נופעל בוואלה על איזה מאמר שמאלני שהביאו מהארץ, אבל זה הכל. לגבי הטענה שלך היא די מזכירה לי את מה שהווארד שטרן אמר בזמנו שחצי מהאנשים אוהבים אותו, והחצי השני לא סובל אותו אבל הוא רוצה לשמוע איזה גבולות הוא יפרוץ עכשיו. ברשת בניגוד לרדיו יש כבר כל כך הרבה גבולות, שאני מזמן הפסקתי לעקוב אחרי כולם.

By: גל

גל — Wed, 20 Dec 2006 07:30:59 +0000

התיאוריה שלך הגיונית יותר משלי, אורי. הדוגמה הטובה ביותר היא הרשת דוברת האנגלית – יש קהילות שלעולם לא פוגשות זו בזו או מקשרות זו לזו, לטוב ולרע.