ההוא שעומד לידך והכל מסתדר
בפעם העשירית שזה קרה החודש הבנתי שהפכתי להוא שעומד לידך והכל מסתדר. היא ביקשה ממני לבדוק תקלה במערכת ניהול התוכן וכשניגשתי אמרה “מוזר” ולא הייתה צריכה להוסיף דבר כי כבר ידעתי.
- “התקלה חזרה על עצמה שוב ושוב אבל עכשיו הכל בסדר”.
- “כן, איך ידעת?”.
בתחילה חיפשתי צידוקים רציונליים לתופעה. כשאנשים מודעים לכך שמתבוננים בהם, הם מקפידים יותר על הסדר התקין של הפעולות ולא מתרשלים וכך מסלקים סיבות לתקלות שהן בגורם האנושי. אבל זה קרה גם סתם כך, עם גורם אנושי ובלעדיו ואז הבנתי שאין טעם להתכחש לקיומן של תופעות מטא-פיזיות, מטא-טכנולוגיות ומטו-פשות. לפעמים תקלות נפתרות רק בגלל שהן יודעות שאנחנו נמצאים שם להשגיח עליהן.
וכבר הפלגתי בדימיון והנה אני על חומות עכו ומיד יהודים ערסים וערבים עניים נופלים איש על צוואר רעהו כמו המודטים המרחפים של מפלגת חוק הטבע שמקדמים את השלום בעצם היותם. אך הכשרון המפוקפק הזה מוגבל לפתרון בעיות תמיכה ומן הסתם ייעלם מיד עם פרסום הדברים. זה יהיה עונש הולם להיבריס שלי. >
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
20.10.2008 בשעה 0:05
רגע, וכשאתה הולך משם ולא חוזר, הכל מתקלקל?
20.10.2008 בשעה 0:10
כמו כן, ערבים ערסים ויהודים עניים.
הייתי מוכרח…
20.10.2008 בשעה 0:12
לא. כשאני הולך זה עדיין בסדר. זה רעיון מצוין לתכונת סופר-על בעונה השלישית של Heroes, אחרי שייגמרו להם כל הרעיונות והסדרה תדרדר במצולות הרייטינג.
20.10.2008 בשעה 0:13
או יהודים-ערבים וערסים עניים
20.10.2008 בשעה 0:14
לא מטא-פיזיקה ולא מטא-קפה, זה חשמל סטטי. מהפחד, האלקטרונים של התקלה בורחים.
20.10.2008 בשעה 0:43
יש את הילד הקטן של אלי לרטר שיכול להפעיל דברים מקולקלים…כבר עשו את זה
20.10.2008 בשעה 1:00
ניסיון של כמה חודשי עבודה בתמיכה טכנית של ספקית אינטרנט לימד אותי ש-90% מן הבעיות נפתרות לאחר שנציג התמיכה אומר ללקוח לעשות איתחול. זה לא משנה כמה פעמים הלקוח יעשה איתחול לבד, הבעיה תיפתר רק אם נציג השירות יהיה ביחד איתו על הקו.
20.10.2008 בשעה 2:19
התופעה מוכרת וידועה
מעשה שהיה כך היה.
בביקור בבית הורי קיבלתי תלונה
שהמדפסת רשת הפסיקה לתפקד (מדפסת רגילה + שרת מדפסות)
חלפתי ליד המדפסת במהלך היום ומאוחר יותר הודעתי להם
כי בעקבות נוכחותי המדפסת התחילה לעבוד,
ואכן המדפסת שבה לתחייה.
לפי התאוריה שלי אחרי שאתה מתעסק מספיק עם מחשבים.
אתה מקבל מקצת הכוחות של הילד ההוא מהירוז.
20.10.2008 בשעה 4:01
מזדהה לחלוטין
20.10.2008 בשעה 5:32
גל, אתה חייב לבוא אלי הביתה.
20.10.2008 בשעה 7:34
LOL
20.10.2008 בשעה 9:13
למה לא אמרת? יש לי איזו בעיה עם המכונית.
20.10.2008 בשעה 10:50
יש גם את הצד השני של המשוואה, אלה שמקלקלים כל דבר שהם עוברים לידו. אולי הם משפריצים חשמל סטאטי מנקבוביות הזיעה שלהם, אני לא יודע. אבל אני מכיר כמה אנשים כאלה שמכשירים אלקטרוניים פשוט שונאים אותם. כאלה שהמערכת החדשה התקלקלה להם כבר 20 פעם, המחשב נופל להם כל יומיים והמיקרו שורף להם את כל הבית.
20.10.2008 בשעה 11:10
כשעבדתי אצלכם – כל כך שנאתי שזה קורה לי, משהו משתבש, אני צועקת לפזי ל. הוא בא, והכל הסתדר כבר.
20.10.2008 בשעה 11:41
יש לכך הסבר פשוט,
מחשבים כמו ילדים רוצים צומי ממישהו שהם סומכים עליו (הורים \ אדם שמבין במחשבים) ברגע שהצומי מתקבל גם אם הוא היה חלקי בלבד ולא קשור לבעיה שעליה התלוננו קודם הבעיה נעלמת.
20.10.2008 בשעה 15:35
ריקי, רק אם תתני לי תה ועוגיות.
שי, מכל ההסברים שניתנו, שלך הכי מתקבל על הדעת.
20.10.2008 בשעה 15:41
מהיכרותי עם מערכת ניהול התוכן אין ספק שמדובר בכוח על. יותר מסיילר אפילו.
20.10.2008 בשעה 23:53
יש לי קרוב משפחה שלא יכול לתפעל עכבר אופטי
הוא מזיז אותו ושום דבר לא קורה
המחשב שלו גם קורס כל שעתיים
פעם הוא בדק אצלי דואר
הייתי צריך לפרמט אחר כך
29.10.2008 בשעה 13:35
פעם הייתי ההוא שעומד ליד וכל בעיות ה Clearcase היו נפתרות, שזה היה מדהים כי זה המוצר הכי דפוק אחרי WebSphere.
בכל אופן, כיוון שלא היתה לי תמונה של עצמי באותו יום, פשוט הסתפקנו בתמונה של הרבי מילובביץ’ וחמסה. מאז אין בעיות טפו טפו טפו.