קישורים פרסומיים בגוף כתבות – זה רע, רע, רע
זיו מלצר איתר קישורים פרסומיים (In-Text) בכתבה באתר NRG. איתור כתבות נוספות בהן מיושמת שיטת הפרסום הזו לא דרש זמן רב. מדובר בטכנולוגיית פרסום של חברת מרלין שסורקת את הטקסט ומצמידה קישורים למילים מסוימות “בעלות פוטנציאל צרכני”. למשל, המילה “מחשב” מקשרת למודעת טקסט שמוכרת שירות של ספק גיבוי נתונים מקוון. מעבר של סמן העכבר על גבי הקישור מקפיץ את המודעה בעוד הקלקה על הקישור מעבירה את הגולש לאתר המפרסם.
לא מדובר בפעם הראשונה. הטכנולוגיה הזו של מרלין שולבה לא מזמן באתר MSN ישראל והניסוי בה הופסק רק לאחר שהעניין דווח בעין השביעית.
בשימוש בשיטת הפרסום הזה יש חטא כפול – מהטעם הקל יחסית של השחתת זמנו של הגולש וחמור בהרבה – פגיעה באמונו. אנשים רבים כלל לא מבחינים בין תוכן לפרסום, אך כל עוד יש הפרדה פיזית בין השניים הסיכון להטעיה קטן מאוד. כאשר הם שוכנים על גבי אותו מרחב וירטואלי (ההבדל היחיד בין קישור מערכתי לפרסומי בכתבות של NRG – קו מקווקוו – הוא שקוף לגולש) מדובר במכשול בפני עיוור. אי אפשר לצפות מהגולש הסביר להבין כי במקרה מסוים כאשר ילחץ על המילה “מחשב” מדובר בקישור מערכתי שנועד לשרתו ובמקרה אחר – זה קישור פרסומי לכל דבר.
ואם מכירת קישורים בכתבה היא לגיטימית, למה לא למכור מילים רגילות? מה ההבדל? לא כדאי להדרדר לקלישאלות בנוסח המדרון החלקלק, אך במקום בו מילות הכתבות נמכרות למפרסמים, העיתונות נגמרת. >
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
13.10.2008 בשעה 1:47
מזל שממציא ה WWW טים ברנרס-לי חי, קיים ובועט, כי נורא קשה למתים להתהפך בקבריהם.
13.10.2008 בשעה 2:23
לפחות יש קשר בין “מחשב” וגיבוי נתונים.. מה הקשר בין “תרבות” ותואר שני MBA???
http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/798/119.html
זה כמעט מצחיק שגם המילה “צילום” בקרדיט לצלם מקושרת לפרסומת. מה הלאה? השם של העיתונאי? הוא יקבל אחוזים?
13.10.2008 בשעה 2:30
זה פשוט האלף בית של אתר לא שמיש. Nrg גם ככה לא בשחקים אצל הגולשים, עוד סיבה למה פשוט לא להיות שם..
13.10.2008 בשעה 2:46
ראיתי את זה לפני כמה ימים ו…הייתי בטוחה שזה פשוט הוירוס שתקף אותי. זאת הפרסומת הכי נמוכה שיכולה להיות בעיני, להיכנס לתוך התוכן האישי שאנשים קוראים זה BIG NO NO
13.10.2008 בשעה 3:03
כשזה קרה ב-msn הניחו שזה משום שמדובר באתר בשקיעה, שמפעיליו ניסו למקסם את רווחיו רגע לפני שנבעטו על ידי האח הגדול מרדמונד.
נרג הוא סיפור אחר – אתר שמייצג עיתון רציני, שאף עבר לאחרונה שדרוג והשקעה. זה הרבה יותר מטריד, ואחת כמה וכמה במדור המחשבים, שאמור לשמש מעין מורה נבוכים ולייעץ בענייני צרכנות (פרסום סמוי הוא ההפך הגמור מתפקידו של מדור צרכנות, לכן זה יותר בעייתי מאשר קישורים דומים בערוצי התרבות, למשל)
13.10.2008 בשעה 6:09
גל, פרסום על גבי טקסט הוא תחום ישן יחסית באינטרנט שמחוץ לארץ. Kontera, סטארט אפ ישראלי שממומן ע”י סקוייה, בין היתר, בנה ממנו מודל עסקי מצויין.
אני מסכים איתך לגבי הפולשנות, אבל אין כאן שום דבר “ישראלי” או יוצא דופן, רק ייבוא של תוכנות מוניטיזציה שנמצאות בשוק האמריקאי כבר המון זמן. כל עוד יש הבדל בין לינק מערכתי ללינק ממומן (לינק מקוקוו, למשל) – זה בגבולות הסביר.
13.10.2008 בשעה 10:39
רן, היכן ראית שכתבתי שמדובר בחידוש ישראלי עולמי?אני מכיר את טכנולוגיות קישורי ה-in-line טקסט וכל עוד הן מיושמות באתרים שיווקיים או מסחריים זה בסדר גמור. אם נדמה לך שרוב הגולשים יבינו שלינק מקווקוו הוא פירסומי, אתה בהחלט טועה.
13.10.2008 בשעה 12:04
אתה טועה. אין TLD “שנקל”. אבל יש “קום”, “חום” ו־”בא-לי-לישון”.
<קישור נסתר לתוכן שכתבתי אצלי בבלוג>
13.10.2008 בשעה 12:38
יוסי- מדור המחשבים בנרג הוא בשקיעה כבר הרבה זמן. שווה לקרוא אותו רק אם אתה מעוניין לשחק ב”מי היח”ץ שעומד מאחורי הסיפור”.
13.10.2008 בשעה 14:56
שוש – יש להם מדור מחשבים? הוא לא אוחד לאחרונה לתוך מדור “כלכלה”?
13.10.2008 בשעה 15:29
על פי דעתי זו שיטה לגיטימית לממן את מה שנצרך כדי לספק מידע בתדירות ההוצאה לאור של הכתבות ב-NRG לקהל גולשים יחסית רחב. אני לא רואה בכך שום פסול ואתם יכולים להתנחם בכך שהמודעה מופיעה בפקודת MouseOver ואין צורך ללחוץ על מקום ריק על מנת להעלים אותה מהעין, בשונה מהשירות שהרבה בלוגרים משתמשים בו (כולל טקראנץ’) – http://www.snap.com/snapshots.php
אם היה שירות ישראלי שלא דורש מעל 10,000 ייחודיות פר יום הייתי משתמש בסוג כזה של פרסום או לפחות מנסה. עד כמה הוא יעיל – איני יכול לקבוע אבל אין כמו ניסיון.
שיהיה חג שמח
13.10.2008 בשעה 17:24
אוראל, snap הוא כלי מטריד באופן מחריד, אבל הוא לא פרסומי.
13.10.2008 בשעה 18:54
גל,
לא ברור לי למה אתה מתנגד – לדעתי ההיפך הוא הנכון. יש בעתיות מטורפת בכתבות בעל גוון פרסומי – כתבות שהן תכלס PR – כמו רוב הכתבות בארץ – שקשה מאוד לזהות את התוכן ככזה. דווקא השיטה הזו, שלכאורה מאפשרת רווח על כתבה (או כל תוכן) אובייקטיבית ובכך מורידה את הצורך בתוכן פרסומי, היא שיטה שיכולה לנצח
13.10.2008 בשעה 21:17
גל, אני מסכים איתך רק חלקית.
לשיטת הפרסום הזו של מרלין קוראים Text-links והיא לא המצאה שלה. המנגנון שלה דומה מאד לזה של קונטרה, למשל.
מבחינה אתית, Text-links – בעיקר אם הם מוצגים אחרת מלינקים רגילים – נראים לי הרבה פחות גרועים ממדורים פרסומיים בעיתונות. אני אפילו לא מדבר על זה שכל העיתונים בישראל מזלזלים בחוק וכותבים את המילים “מדור פרסומי” בפונט קטן מדי; גרוע יותר בעיני העיצוב כתוכן עיתונאי רגיל, שנועד במכוון להטעות את הקורא.
אני חושב שכל נושא ה-Text Links היה נפתר לו אפשר היה להוסיף כיתוב בסגנון “לינק פרסומי”. כיום, אי אפשר לעשות את זה, משום שזה יאפשר לגוגל לזהות את הלינקים האלה.
באופן כללי יותר – בתור בעל אתר, תמיד חשוב מאד לבדוק את עצמך אם ערוצי ה-Monetizing בהם אתה משתמש הם אתיים ו/או אם אינם פוגעים בגולש. מצד שני, כמעט כל סוגי הפרסום עלולים להיות מציקים. אני מכיר אנשים שמתעצבנים מזה שיש הרבה מודעות מייד אחרי השער במקומונים, למשל.
אל תשכח מי שבאמת צריך את מרלין וחברות אחרות שמציעות מודלים וכלים לשילוב פרסומות בתוכן, הם לא אתרים גדולים כמו YNET ו-NRG אלא בלוגרים ובעלי אתרים קטנים-בינוניים – אלה שלא יכולים להעסיק אנשי מכירות במשרה מלאה.
13.10.2008 בשעה 21:27
שוקי, העובדה שיש דוגמאות גרועות בהרבה לא מכשירה את זו. אתה כותב שכיתוב “לינק פרסומי” אינו אפשרי מכיוון שכך גוגל תוכל לזהות את הלינקים האלה ורק מדגיש את הבעייתיות – אם גוגל תזהה את הלינקים האלה היא תתייחס אליהם כלא רלוונטיים וכך בדיוק ינהג גם הגולש. כיתוב כזה הוא המעט שאפשר לעשות אך אינו אפשרי שכן כל השיטה מבוססת על הטעיה.
14.10.2008 בשעה 17:26
הפעם זה היכה בי. שוקי, ב-nrg!
נדהמתי לגלות שבלב ובכליות – לגמרי בלי מוסר כליות – רשימה תמה על מדף הספרים שלי, שהתבקשתי לכתוב – לתוככי הרשימה הכניסו קישורים למלים ולדברים שאין להם כל קשר לנאמר, לדבריי – ועוד יוצא שאני כביכול ממליצה על השקעות בבורסה ועוד כל מיני מרעין בישין.
בתוך כל אלה, לקראת הסוף, יש קישור לבלוג שלי ברשימות.
אני מניחה שכשהקורא יגיע לשם – כבר לא יאמין שזאב-זאב.
חשבתי שזו טעות. מסתבר שממש שיטה. רע, לא אתי, מוליך שולל.
אני רותחת, ובדילמה. הלוא השקעתי זמן בכתיבת הרשימה וגם הפרסום שלה חשוב, שכן הוא מביאה לידיעת אנשים נוספים את הספר החדש שלי, השביעי וספר הבלוג הראשון בישראל,:
“הופכת עולמות/הבלוג”.
כתבתי להם כתגובה. לא פרסמו וגם לא משיבים לי.
מאידך ראיתי שאצל רשימות אחרות על מדף הספרים התופעה לא קיימת. אז אם זה חדש, על אחת כמה וכמה שצריך למחות. אנא, הכנסו לשם והשאירו תגובות מחאה על כך.
http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/798/572.html
05.11.2008 בשעה 9:46
[...] אותו לעצמם. אולי זו התשובה הראויה לכל מי שחושב שיוכל לכפות קישורים פרסומיים על המשתמשים. עוד בעניין הזה: כל הבייס שלכם שייך [...]
16.04.2010 בשעה 21:55
[...] מסתבר שגם גל מור כתב על המהלך של [...]