הערות על הרשת החברתית החדשה של תפוז
בעקבות חבר’ה, גם תפוז מנסה את מזלה ומשיקה רשת חברתית נוספת בעברית. “עולמות” היא לא ממש רשת חדשה. הניסיון (הכושל) הראשון של תפוז בתחום הרשתות החברתיות נרשם עם השקת “עולמות” ב-2005.
הגלגול הקודם של “עולמות” שילב בין כרטיס אישי, רשימה של קישורים סטטיים, תמונות, תגובות של הגולש באתר תפוז, ועדכונים חיצוניים ממקורות RSS. הגירסה החדשה של השירות הותאמה לרוח הזמן ובין השאר כוללת עיצוב עדכני, אפשרות להוסיף חברים, והסטת הדגש מפרופיל אישי למרכז עדכונים של פעילות החבר ברחבי “תפוז” – בין אם מדובר בעדכונים ב”סנוז” (אותה העתקה לא מוצלחת של טוויטר), סרטונים שהעלה לפליקס, הודעות שנכתבו בפורומים, תגובות לכתבות, פוסטים בבלוג ועוד. יש אפילו כלי מסרים מידיים וובי שמאפשר לחברים לנהל שיחות עם החברים שלהם ומגלה להם כמה מהם און ליין באמצעות חיווי שמופיע בסרגל הכלים העליון ב”תפוז”. עוד פרטים על התכונות של “עולמות” ב-liveface, הבלוג של הראל שטנשטיין.
התפישה שעומדת מאחורי “עולמות” המחודש היא מוצדקת ביותר, אך כידוע, לא רק אלוהים אלא גם ההבדל בין הצלחה לכישלון טמון בפרטים הקטנים. למשל, עם סיום תהליך ההרשמה החבר החדש והנרגש חוזר לדף הראשי של תפוז במקום לדף שלו ב”עולמות”. נכון, עניין קטן ופתיר אך עדיין מרגיז. אין מודול להוספת חברים מ-Gmail, הוטמייל, שלא לדבר על רשתות חברתיות אחרות כמו פייסבוק. אפשר רק לחפש גולשים קיימים בתפוז ולצרף אותם חברים – מגבלה שהופכת את “עולמות” לרשת חברתית עבור חברים קיימים בתפוז ללא יכולת אמיתית לגדול מעבר לכך. מודול הצ’ט ב”עולמות” נפתח בחלון נפרד במקום ברכיב צף על גבי הדף הקיים כמו בפייסבוק. לא אלגנטי או פרקטי.
בעיה מהותית יותר שמאפילה על כל אלה נוגעת להתנגשות שבין המהות של תפוז לרשת חברתית. כן, התנגשות. על אף שרשת חברתית נראית כמו התפתחות טבעית ל”תפוז”, וכזו שהייתה צריכה להתרחש לפני עידנים, בחינה מעמיקה יותר תגלה שזה מורכב יותר מכפי שנדמה. תפוז הוא אתר קהילתי בנוסח Web 1.0. כלומר, הפעילות הקהילתית היא אנונימית ברובה – בפורומים של תפוז ואף בבלוגים הכתיבה בזיהוי שם אינה רווחת. ב”תפוז” מודעים לסתירה הזו, גם אם לא יודו בה. ולראיה, כאשר נרשמים ל”עולמות” מזינים שם ושם משפחה, אך הפרטים האלה אינם מוצגים בפרופיל האישי ובמקום מופיע הכינוי, האנונימי לרוב, שמשמש גולשים בצ’ט, בפורומים וכו’ בתפוז. כלומר, אלא אם הגולש פועל אחרת – באמצעות העלאת תמונה אישית, הוספת פרטים מזהים וכו’ – הכרטיס האישי יישאר של גולש אנונימי. שימוי בכינוי אנונימי סותר לחלוטין את מהות הרשתות החברתיות שאין להן קיום ללא זיהוי.
עדות נוספת לרגישות הרבה של גולשי תפוז ביחס לאנונימיות שלהם היא בתרעומת על חשיפת פרטי גולשים בשלב ההרצה המוקדמת של “עולמות” החדש. בכרטיסים האישיים של גולשים הופיעו הפניות לכל הפורומים בהם כתבו הודעות – כולל פורומים סגורים. אז נכון שמי שהתאמץ היה יכול לעשות תחקיר ולגלות היכן ומה כתב כל גולש רשום באתר, אך ריכוז כל הפרטים בדף אחד עורר תחושה לא נעימה של פגיעה בפרטיות אצל חלק מהחברים. התגובה של תפוז, כי “פרטיות אינה ברירת מחדל” היא שגויה פעמיים – ראשית מכיוון שהיא רעה תדמיתית (הלקוח אינו טועה) ושנית משום שהיא לא נכונה עובדתית – פרטיות אינה ברירת מחדל ברשתות חברתיות, אך זה המצב בקהילות הוותיקות, שכרגע מגדירות את המהות של תפוז.
בשלב זה, “עולמות” נראה כנטע זר בתוך מכלול הכלים והשירותים באתר תפוז. ב”תפוז” יש קהילה של מאות אלפי גולשים אנונימיים. האתגר לשכנע אותם להפוך למזוהים, למפות את הקשרים שלהם עם חברים ולחשוף עוד מידע אישי הוא לא פשוט ובוודאי כרוך בקצת יותר מקריאה לגולשים להציע זה לזה חברות.
>
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
05.10.2008 בשעה 2:05
הפעם עוברים להתעלל בתפוז
לפעמים בא לי לגשת לבניין שלהם (הם יושבים ממש ברחוב ליד הסטודיו שלנו), לדפוק על הדלת, לכנס את כולם ולהגיד שזהו, חייבים לעשות ריסטרט. ולא כי הם עושים משהו לא בסדר – הם עושים את הכל בסדר, פשוט לא בכיוון הנכון. או לא בכיוון אחד נכון. אני לא בטוח שהגדרתי את זה מדוייק.
יש לתפוז המון שירותים (קהילות עניפות, סנוז, פליקס וכו’ וכו’ וכו’). על חלקם אפשר היה לוותר בכיף, חלקם – הקהילות העניפות שם בעיקר – הם אחד מהנכסים הותיקים והיפים שיש לנו ברשת בישראל. בא לי, בפרץ בלתי נשלט שחוזר על עצמו שוב ושוב, להושיב את כל הנוגעים בדבר בחדר אחד ולגרום להם לכתוב בשלוש שורות מה המטרה של תפוז, מי הם ומה הם רוצים להיות – כי הם לא יודעים להגדיר את זה. ואז, אחרי שהכל יהיה כתוב, לחשוב טוב טוב איך לוקחים את האתר הזה ועושים לו שינוי תדמית קטן, בלי מהפיכות גדולות, כך שיהיה אתר אחיד, מרוכז, עם שירותים שמפרים ומגדילים אחד את השני, ולא אתר שלא מצליח להתרכז כאילו היה ילד נטול ריטלין.
השינוי הזה כולל כל כך הרבה אספקטים – איפיון, תדמית, ***עיצוב***…
יש לי תחושה שתפוז הוא גוף משמעותית פחות כבד ופחות מוטה שיקולים לא רלוונטיים מאיך שהצטיירו נענע10 בעת ההשקה. לטוב ולרע.
05.10.2008 בשעה 7:32
יופי של פוסט, וגם התגובה של מלצר יפה.
05.10.2008 בשעה 7:38
אני לא בטוחה שאין קיום לרשת עם זיהוי חלקי.אני גם לא בטוחה שאין קיום לאתר קהילות במתכונת הזו, שמספק עוד פיצ’רים. אני חושבת שצורך – אולי פחות המוני אבל קיים – ימשיך להיות לאנשים לכתוב בכינוי והסתרת זהות, מכל מיני סיבות.
עוד נראה קהילות חוזרות בגלגול מחודש.
05.10.2008 בשעה 7:51
05.10.2008 בשעה 8:00
בעניין ברירת המחדל- כשנרשמתי לתפוז ברירת המחדל היתה פרטים גלויים חוץ משם. בעת ההרשמה, שיניתי את הפרופיל שלי כך שלא יהיה שום דבר גלוי חוץ מכינוי. כשהם שינו את המערכת, כל הפרטים שלי נחשפו, כברירת מחדל, חוץ מהשם שלי, ולא אמרו לי אפילו ללכת לשנות להעדפות הקודמות שלי.
זה מחזק את הטענה שראיתי כאן: אם הם היו מקימים רשת חברתית מאפס זה היה טוב, אבל המהלך שלהם ניסה להכריח את המערכת הישנה להיפתח, וזה זילזול במשתמשים ובהעדפות קודמות שלהם.
05.10.2008 בשעה 9:38
דרומי, הכוונה היא לכך שבפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות משולב מודול של צירוף חברים מרשימת אנשי הקשר שלך ב-Gmail, הוטמייל וכו’. הכלי מאפשר לך לבדוק מי מהמכרים שלך כבר רשומים לרשת ולצרף אותם בקלות לרשימת החברים שלך ולשלוח הזמנות לאחרים. אם תתעקש תוכל גם לשלוח הזמנות בדוא”ל באופן פרטני לכל אדם. בתפוז אין שום דרך לצרף משתמשים חיצוניים ל”עולמות”.
05.10.2008 בשעה 9:39
כשתפוז השיקו את עולמות לפני 4 שנים התרגשתי מאוד כי ראיתי את הפוטנציאל העצום, אבל כמו כולם התאכזבתי במהירות מן המוגבלויות של המערכת.
עכשיו עם המערכת החדשה מטרידים אותי בדיוק כל הפרטים שציינת ונראה לי שתפוז לא חשבו לעומק על נושא הזיהוי של המשתמשים ברשת החברתית שלהם…
זה ידוע ומובן לתפוז שגולשים רבים שלהם רשומים תחת מספר שמות משתמש ונהנים מאנונימיות מוחלטת בפורומים ובלוגים שונים. הם לא נתנו מענה לכך בעולמות וזה ממש חבל. (אין אפשרות כמו בחבר’ה החדש למשל, לחיות עם מספר כינויים תחת פרופיל משתמש ראשי).
אני לא חושב שיש סתירה מהותית בין רשת חברתית למשתמשים אנונימיים, אבל ללא ספק הרשת הזאת תקבל אופי אחר לחלוטין מפייסבוק או כל רשת חברתית מזוהה אחרת.
רשת כזאת דורשת תחקיר והבנה של צרכי הגולשים – מה שתפוז כנראה לא עשו עד הסוף לפי האיפיון הנוכחי שאיתו עלו.
למשל, במקום מודול שמושך חברים מג’ימייל, הם היו צריכים לתת מודול שמאפשר לך לראות את רשימות הכינויים של החברים בכל הפורומים והקהילות שאתה חבר בהן ולהזמין משם את האנשים על ידי סימון V. (וזה הרעיון האחרון שהם יקבלו ממני בחינם…)
אבל הזמנת החברים היא פרטנית ומקשה עכשיו – לא תכונה טובה בשביל רשת חברתית.
פוטנציאל יש – אבל גם עוד הרבה עבודה.
שיהיה להם בהצלחה.
05.10.2008 בשעה 10:36
> שימוי בכינוי אנונימי סותר לחלוטין את מהות הרשתות החברתיות שאין להן קיום ללא זיהוי
יש הבדל בין identity (ילד, של מי אתה, מה אתה עושה פה וגו’) לבין accountability (הבטחה שכל מה שנעשה תחת כינוי מסוים נעשה על ידי אותו אדם או טרול בדיוק). לראשון קוראים בעברית זיהוי לשני אין לי מושג (מישהו יודע?)
accountaibility הוא *כל* מה שצריך בשביל להפוך רשת חברתית למשמעותית. identity חשוב רק לעורכי דין ובלשים פרטיים.
ה”רשת החברתית” של כל מי שיש לו אתר tor היא המקרה הקיצוני ביותר בו מובטח accountability, בזמן שIdentity הוא *מילה גסה*.
מקרה קל יותר הוא OpenId (שאם אני לא טועה, יוצא לך מדי פעם להתייחס אליו בלשון עבר בתור משהו ש”לא תפס”). אם המזהה שלי הוא הבלוג שלי, הבלוג של החברה שאני עובד בה, או סתם איזה פרופיל שפתחתי בשביל לשלוח תמונות עירום של עצמי, זה מה שייקבע איזה פן שלי החלטתי לחשוף. אף אחד חוץ ממני לא יכול להזדהות בכינוי הזה (נכון גם לגבי תפוז), אז תחליט לבד אם אתה אוהב את הטרול שלי או לא (על סמך מה שהוא כתב *במקומות שונים ברשת*).
זה לא עניינו של בלש או פקיד הגירה שמגגל את השם שלי, *כל* מה שאני כותב ברשת (אם כי הוא ימצא מספיק, כי גם פחות מדי זה חשוד)
05.10.2008 בשעה 11:03
דוד, אני מקבל את ההבחנה שעשית, אך העובדה היא שברשתות החברתיות הגדולות הפער בין identity ל-accountability מיטשטש. אנשים בוחרים ביוזמתם לחשוף את זהותם המלאה. לגבי OpenID, אני לא קובע שזה נכשל אלא שבשלב זה המערכת לא ידידותית מספיק למשתמש הטיפוסי.
05.10.2008 בשעה 11:31
אני חושב שכשמגיעים לבדוק האם יישום זה או אחר מצליח/מתאים לתפוז צריך להתייחס לבדיקה באופן שונה מהרגיל כי תפוז הוא אתר שונה.
תפוז הוא אתר כל כך מיוחד (לטוב ולרע) וכל כך מורכב (לטוב ולרע). אני לא חושב שיש עוד אתר שנותן משקל כל כך רב לדעות הגולשים ונותן להם להתערב (או משתף אותם באשליית מידת ההתערבות) כמו תפוז.
אני כן חושב שרק היכרות עם הגולשים ורק הזדהות והבנה כמעט טוטאלית עם הגולשים יכולות לגרום ליישומים להצליח בתפוז בלי קשר לזהותם. יש מוצרים טובים שלא הצליחו שם כי מנהלי המוצרים פשוט לא הבינו עם מי הם מתעסקים. ומצד שני, יש מוצרים הזויים שכן הצליחו כי מנהל המוצר הבין עם מי הוא מתעסק.
05.10.2008 בשעה 16:57
accountability = אחריותיות.
זה מה יש. קשה עברית שפה.
05.10.2008 בשעה 23:45
זיו –
“בא לי… להושיב את כל הנוגעים בדבר בחדר אחד ולגרום להם לכתוב בשלוש שורות מה המטרה של תפוז, מי הם ומה הם רוצים להיות – כי הם לא יודעים להגדיר את זה. ואז… לחשוב טוב טוב איך לוקחים את האתר הזה ועושים לו שינוי תדמית קטן… כך שיהיה אתר אחיד, מרוכז, עם שירותים שמפרים ומגדילים אחד את השני, ולא אתר שלא מצליח להתרכז כאילו היה ילד נטול ריטלין”.
זו בדיוק הסיבה שתפוז ימשיך להתדרדר מדחי לדחי, כי אף אחד שם לא מבין מה קורה בחדר ליד, ולא מימינו ומשמאלו. בטח ובטח שלא מה הוא רוצה.
06.10.2008 בשעה 2:43
> אנשים בוחרים ביוזמתם לחשוף את זהותם המלאה
התופעה הזו מכונה “חזירים מרקדים” (http://en.wikipedia.org/wiki/Dancing_pigs).
הרעיון הוא שאנשים יסכימו לוותר על הפרטיות שלהם אם יבטיחו להם אנימציה של חזירים מרקדים.
ווב 2.0 הפך את הריקוד של החזירים ליעיל ומסונכרן כמו מופע בלאס וגאס. הם כבר לא חודרים למחשב שלך כדי לגנוב את ספר הכתובות, אלא מקבלים אותו ממך ערוך ומתוייג, תמורת ההבטחה שחזירים אחרים יוכלו למצוא אותו בקלות
06.10.2008 בשעה 8:59
קודם כל היי הנה אני זה הפרופיל שלי! תציעו לי חברות בעולמות החדשים של תפוז! שנית חן חן לך גל על החשיפה של תמונתי המסוקסת ושל הפוסט החביב והמזמין שכתבתי.
כעת, תפוז היא הרשת החברתית הראשונה בישראל והיתה כזו שכולכם עוד שיחקתם באטארי. קהילה, תקשורת וחיברות על רקע של תחומי עניין וערוצי תוכן, כמו שיש והיו בתפוז אין לא היו ולא יהיו. “הרשת החברתית החדשה” של תפוז כמו שנורא טרנד לקרוא לזה, היא לא פחות ולא יותר משדרוג קל שעברה אפליקציית העולמות הקודמת, בתוספת כמה כלים חברתיים שיעזרו לקהילת הגולשים הגדולה בישראל ליהנות יותר מחוויית הגלישה שלהם ולהתחבר בקלות יתרה עם חבריהם. לכן אני לא רואה שיש איזושהי סתירה בין המהות של תפוז ושל רשת חברתית אלא ההיפך, כבר מזמן נדרשה סביבת פרופילים חדשנית יותר ודינמית יותר בתפוז וכעת קול ששון היא באה. אין שום קשר לאנונימיות, יש אנשים בתפוז שמציגים את עצמם בשמם המלא ובעיסוקם ויש כאלה שבוחרים לא להזדהות, כולם יחד תחת דומיין אחד, אין עם זה שום בעיה וזה לא מה שהופך את תפוז ל”לא רשת חברתית במהותה”.
דבר לפני אחרון, אין דבר כזה פורום סגור. כל הפורומים פתוחים וכל מה שכל גולש רושם בכל אחד מ 1500 הפורומים גלוי לעין כל, לא רק לרשומים אלא גם לגולשים מזדמנים, מישהו היה צריך את העולמות החדשים של תפוז בשביל לבלוש אחרי “גבריולוהט50″? מה כבר אין גוגל?
ודבר אחרון: מה שציטטת כ”תגובה הרשמית של תפוז” היה תשובה של מנהל פרוייקטים בתפוז שאמון על הנושא בהקשר לדיון כלשהו שהתנהל בפורום משוב עם אחד הגולשים ובוודאי לא התגובה הרשמית של תפוז, כמו שהתגובה הזאת שלי, היא לא רשמית מטעם תפוז, אם אתה רוצה את תגובת תפוז הרשמית תיאלץ לבקש אותה, לא להעמיס אותה על דיון בפורום.
לסיכום ובידידות, הריני להבטיחכם שהעולמות החדשים יגדילו, יגבירו וישפרו את חוויית הגלישה בתפוז, באשר לברירות המחדל, לכו לפייסבוק, תעשו טיפה שיעורי בית ותחזרו.
שלכם, Nimrod H בתפוז.
06.10.2008 בשעה 22:16
נמרוד, רשת חברתית בצורה כזו או אחרת היתה עוד לפני תפוז, אבל אני חושב שלא על זה מדובר.
אם כבר מישהו בתפוז הרים את הכפפה והחליט שהגיע הזמן לשדרג משהו קיים, לאפיין, לעצב ולפתח אותו – נראה כאילו המישהו הזה לא עשה את המחקר המעמיק, את שיעורי הבית הדרושים, ובכלל – את התהליך הזה – מהתחלה ועד הסוף.
אני מדבר מהצד כשבאמת אין לי מושג מי היה אמון על התהליך הזה ואיך הוא נעשה, יכול להיות שבהחלט היו פה שיעורי בית – אבל אני חושב שאם אני הייתי צריך לאפיין דבר כזה, הייתי מודיע לכל העולם שאני הולך עכשיו לחודשיים להסתכל מהצד על גולשים אחרים ולהיות גולש אקטיבי בעצמי, שוב, למשך ***חודשיים***, רק כדי ללמוד. וזה עוד לפני שהזזתי איזשהו פיקסל.
אני באמת באמת באמת לא חושב שעמוד ה”עולמות” בגרסתו החדשה הוא תוצר של למידה אמיתית.
—————————————————————
פעם, עד לפני שנתיים בערך, הייתי מאוד פעיל בפורומים של תפוז (אפילו ניהלתי אחד למשך תקופה קצרה, ממש לפני המון שנים
. כתבתי בתפוז בכינוי ידוע, ויש לי שני כינויים חסויים שעוד רגע אפילו אני אשכח אותם. אני יודע מה זה לכתוב בעילום שם, אני יודע מה זה לכתוב בשמי האמיתי, ומדובר בשתי חוויות שונות לחלוטין. העולמות החדשים, כמו שהם נראים היום, לא נתנו מענה אמיתי לאף אחד מהחוויות, בטח שלא לשתיהן יחד.
זיו
22.10.2008 בשעה 0:37
[...] תמיהה כשמדובר בחברה בסדר הגודל של יאהו. לצדה אפילו הפאשלה הקטנה של תפוז נראית פתאום סבירה [...]